דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
12.17.2017 | יום ראשון כ"ט כסלו ה'תשע"ח | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין

השיר ׳הכי הכי׳ בפרויקט המוסיקלי של שלאגר
וחזקת ׳דדי׳
לאותו הזמן ׳מוטי שטיינמץ׳
אגדלך ׳יידל׳
נרי ׳גד אלבז׳
כינור ׳לוי פלקוביץ׳
לא ברשימה

ראשי | חדשות | מוזיקה
משה לאופר חוגג. ראיון חגיגי | צילומים: ברוך עזאגווי, שלאגר

אחד על אחד עם משה לאופר • ראיון

שלושים שנה אחרי שהלחן הראשון שלו הוקלט עוד בהיותו נער, מדבר המוזיקאי משה לאופר על המוזיקה החסידית של אז והיום, בראיון שערך חנני בלייך ב''קו עיתונות''. שלאגר חושף קטעים מהראיון שלא פורסמו. קראו, התרגשו וגילו מי עומד מאחורי האיש המרתק הזה

י"ז ניסן ה'תשע"א | 4/21/2011

'שמחם', 'כיצד מרקדין', 'וקרב פזורנו', 'חיים שתהא בנו' - אלו הם רק קומץ מתוך עולם עשיר ומגוון של שירים שהלחין ועיבד ר' משה לאופר • במשך שלושים שנות עבודה מוזיקליות, הספיק לאופר להטביע חותם של ממש בעולם המוזיקה החסידית כשעבד לצידם של גדולי הזמרים, השתתף בהקלטות של חצרות אדמו"רים, הופיע במעמדים וכינוסים תורניים חשובים, כשכל העת הוא מקפיד לשמור על האוטנטיות • בשיחה נרחבת לחנני בלייך, מספר לאופר על הלחן הראשון שלו, על הימים בהם הוקלטו השירים בלי פלאי הטכנולוגיה בהם אנו מוקפים כיום, על ההבדל בין הלחנה לעיבוד, על הזמרים והנגנים, על הייחודיות של המוזיקה החסידית והמאמצים למנוע מרוחות זרות להשתלט עליה ועל התוכניות לעתיד המוזיקלי

חנני בלייך | "קו עיתונות"

לפני כחודש נערך טקס מוזיקלי צנוע בתל-אביב. אל הבמה עלו בכירי המוזיקה הישראלית בארץ, וקיבלו אמן אמן בתורו את אות פרס אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים) השנתי. אחד מהעולים על הבמה, במפתיע, היה אדם חבוש כיפה שחורה, שרוב הקהל לא הכיר. הוא ניגש אל הבמה לקבל פרס על מפעל חיים בתחום המוזיקה החסידית. לאחר שעלה על הבמה, ניגש בנו ושר כמה מהשירים שלו, ואז הקהל, שפתאום שם לב שהוא מכיר את השירים הללו, הצטרף אל השירה במחיאות כפיים מהוססות, ולאחר מכן במחיאות כפיים קצביות לאורך כל המחרוזת. לאיש הזה קראו משה לאופר.

זו הייתה הפעם הראשונה שבה קיבל פרס מהסוג הזה בכל מהלך שנותיו במוזיקה, אבל לפני מספר חודשים ציין משהו אחר, במקום אחר: 30 שנות הלחנה ועיבוד מוזיקליות, באירוע גדול שנערך בארה"ב, בהשתתפות גדולי הזמר החסידי כאברהם פריד, מרדכי בן-דוד ועוד. לאירוע הזה הגיעו אלפי-איש, וניתן להניח שאיש מהיושבים והאמנים שנכחו בטקס של אקו"ם בתל אביב, לא היה מודע להערכה העצומה לה זוכה המלחין והמעבד החסידי הידוע משה לאופר, בשדה המוזיקה החסידית.

רק בשנים האחרונות החליטה אקו"ם להעניק בטקס השנתי, גם פרס מיוחד ליוצר בולט במוזיקה החסידית. כאשר אכן נבחר מידי שנה אחד כזה, זה אומר משהו עליו ועל יצירותיו. לפני שנה היה זה המעבד משה (מונה) רוזנבלום, והשנה - רוזנבלום עצמו שישב בין חברי הוועדה שבחרה את הזוכה, בחר במשה לאופר. לא היה צריך הרבה לחשוב, זה השם הראשון שעולה כשחושבים על תרומה ענקית למוזיקה והזמר החסידיים, לאורך עשרות השנים האחרונות.
הזכייה בפרס אקו"ם וציון 30 שנות פעילות מוזיקלית ענפה, הם עילה מוצדקת בהחלט לראיון חגיגי עם משה לאופר, ואת הראיון בחרנו לפתוח בשאלה איתה גם פתחנו את הראיון עם מונה רוזנבלום לפני כשנה, בעת שזכה הוא בפרס:

- מה ההבדל בין משה לאופר של לפני 20 ו-30 שנה למשה לאופר של היום?
"הגיל... וברצינות: תשמע, עם הזמן צוברים ניסיון. בן אדם צובר ניסיון. ודאי שכמה שאתה עובד יותר, אתה צובר יותר ניסיון. בתקופה ההיא היית מושפע פחות מכל הסאונדים שיש היום. היום צריך להיזהר ולעבוד יותר קשה בשביל להישאר בתחום. אבל אני חושב שמבחינתי, מבחינת הלחנים, אני לא רואה הבדל מאז להיום, מכיוון שלחן זה 'מוזה', זה השראה וזה משמים. וכל פעם שנופל לי איזה לחן - זה אני, זה מה שיוצא ממשה לאופר. אבל אני לא חושב שהתקופה משפיעה על הלחנים. מבחינת העיבודים אולי כן, ודאי שצברתי ניסיון במשך השנים. כל יום אתה לומד דברים חדשים, אז אולי יש שינוי. יש גם שינוי בעצם הסאונד של ההקלטה וכו'. אבל הבדל מהותי, אין. מבחינת לחן, אני יכול להלחין היום אותו שיר כמו שהלחנתי, נגיד, את 'אלוקי נשמה' או כמו 'כיצד מרקדין'. אני חושב שאני יכול להלחין שירים כאלו גם היום. כלומר, אני לא אפסול את זה אם ייצא לי כזה לחן. אבל מבחינת עיבודים, הכל השתנה בכל המוזיקה. הסאונד נהיה יותר משוכלל, וכל שאר הדברים האלו. אבל אני משתדל לשמור על הגחלת".

- איך הגעת להתעסק במוזיקה? היכן הייתה ההתחלה?
"עליתי ארצה בשנות ה-70' מאנטוורפן שבבלגיה. אבא שלי ז"ל היה בעל תפילה, ואהבנו מאד לשיר בבית. אני, כבר בתור ילד, מאד אהבתי מוזיקה ונמשכתי לכל התחום. כשראיתי תזמורת, מאד התלהבתי ונמשכתי לזה. השתתפתי גם בקעמפ 'שדה חמד' של האמריקאים של הרב אלי' טייטלבוים שהתקיים בארץ, וככה התחברתי עם ישראל לאם (מעבד נודע - ח.ב.). אז זו גם הייתה התקופה שבה התחיל יגאל צליק מ'פרחי לונדון' וכל שאר ה'פרחי' למיניהם. ומכיוון שאני נמשכתי לזה, אז כל הזמן עקבתי אחרי זה, וכך לאט לאט גם התחלתי להלחין שירים".

- מה היה השיר הראשון שהלחנת?
"אני חושב שאת 'מי שעשה ניסים' (ששרו פרחי ניו-יורק - ח.ב.). פגשתי שם בקעמפ שדה חמד את העשי ליבוביץ', שהיה מעבד ועשה כמה תקליטים. אז, בזמן הזה, עוד לא הייתה אפשרות לשלוח שירים באימייל וכו', ואני שלחתי לו קסטה לארה"ב, ואחרי כמה חודשים, הגיע לי פתאום תקליט בדואר. אפילו לא צלצלו אליי לפני כן, ופתאום אני רואה: 'מי שעשה ניסים - לחן: משה לאופר'... באותה תקופה הלחנתי גם את 'אגיל ואשמח' ו'וקרב פזורנו'. אלו היו השירים הראשונים שלי, בגיל 14". את 'אגיל ואשמח' שרו בתחילה 'קול סלוניקי' של הרב ברוך צ'ייט, מתוך סדרה של תקליטים כאלו שיצאו, ואחרי כן הקליט את השיר גם מרדכי בן-דוד.

- מי היו הזמרים הראשונים שעבדת איתם, לבד מקול סלוניקי ופרחי ניו-יורק שהזכרת?
"לייבלה השל, אתו היו לי שני שירים בתקליט של שדה חמד. בשדה חמד פגשתי גם את הרב סוקי (יששכר) ברי, שגם הוא היה באותו קעמפ בתור בחור, וניגן שם בפסנתר, והוא לקח ממני את השיר 'אחת שאלתי'". את השל, מספר לאופר, הכיר כשנפגש עמו במקרה ברחוב רבי עקיבא בבני-ברק. המפגש המקרי הזה, הוליד כמה וכמה תקליטים אותם עשו השניים יד ביד. "הוא פנה אליי אז ואמר לי שהוא שמע שאני מלחין, וכך התחברנו והבאתי לו את השירים 'אחת שאלתי' ו'וידע כל פעול', אותם שר בתקליט של שדה חמד - אני הראשון שהקליט אתו שירים - וזה היה בעיבודים של סוקי ברי. ובמשך השנים המשכנו אני והשל, ועשינו כמה תקליטים ביחד". את אחד מגדולי להיטיו של לאופר בכל הזמנים, שיר החתונות המנוגן בכל חתונה, "כיצד מרקדין", שר לראשונה לייבלה השל, והביצוע הנודע יותר, של מרדכי בן-דוד, הוקלט רק תקופה ארוכה לאחר מכן.

- מתי התחלת גם לעבד?
"יותר מאוחר. למדתי קצת מוזיקה בשיעורים פרטיים בזמן הפנוי. למדתי אז בישיבת 'עטרת ישראל' (בה שרו פעמים רבות את שיריו בהזדמנויות שונות - ח.ב.), ורק ביום שישי למדתי קצת תיאוריה במוזיקה, כשאת רוב הידע שלי, צברתי מניסיון". בין חבריו לוועד בישיבה היו הרב יהושע קנל, כיום מרבני ישיבת "עטרת ישראל" ומי שידוע כמלחין שירי רגש, והזמר אריה ברונר, אתו פיתח לאופר קשרי ידידות עמוקים, שהובילו לעבודה עם אחיו של אריה, הזמר שמואל ברונר. "יום אחד הגיע אליי שמואל והציע לי לעבד עבורו שירים, ואז הלחנתי לו - וגם עיבדתי - את השיר 'חיים שתהא בנו'. היו לו אז בדיוק הקלטות עם המעבד יצחק גרציאני, ושמואל אמר לי שהוא רוצה לתת לי את ההזדמנות לעבד. אבל למען האמת, הראשון שהגיע אליי וביקש שאעבד עבורו, היה הזמר שמעון קוגל, שעוד לפני שפנה אליי עשה כמה תקליטים, אבל הוא רצה אז לעשות תקליט עם תזמורת. הוא אמר לי: 'שמע, שמעתי אותך קצת ואני מאמין בך', והוא הראשון שאף נתן לי לעבד עבורו תקליט מלא, שנקרא 'נשמת כל חי'. זה היה בגיל 20-21".
רבות למד, כך מספר לנו לאופר, מהקלטות באולפנים שביצע אז המלחין והמעבד מונה רוזנבלום. לאופר היה מתלווה אליו פעמים רבות, הביט בכל פעולה, ופשוט למד איך יוצרים מוזיקה. "הייתי הולך להקלטות שהוא עשה עם חיים בנט ואחרים, זה עניין אותי. באותה תקופה גם היה לו את 'פרחי צברים', וגם שם הלחנתי כמה שירים, שהוא עיבד".

- מי היו אז המלחינים והמעבדים של אותה תקופה?
"היה מרטין מוסקוביץ' ז"ל, מונה רוזנבלום, ישראל לאם, סוקי ברי וכל מיני מעבדים נוספים".

- איך אתה מגדיר את עצמך, יותר מלחין או יותר מעבד?
"אני חושב שבעיקר התחלתי בהלחנה, אבל גם עשיתי עיבודים, וכל אחד שיסתכל עליי בצורה שהוא חושב. למעשה יש לי יותר עיבודים מלחנים, מכיוון שלחנים זה רק מה שאני עושה, ואילו לעבד עיבדתי גם לחנים רבים של אחרים. ממה שהתפרסם - יש בוודאי יותר עיבודים מלחנים". ואתה יותר אוהב להלחין או לעבד? שאלנו אותו. לאופר: "עיבוד זה גם כמו הלחנה, כי אתה לוקח שיר ועושה לו פתיח ומעבר, וזה גם סוג של לחן. לחן, מגיע מהשראה. למשל, כשהלחנתי את 'כשם שאני' של פריד, ראיתי את הפסוק, באתי הביתה אחרי קידוש לבנה, חשבתי על הפסוק הזה והתיישבתי על הפסנתר, ותוך 3 דקות חיברתי את השיר, עם הפתיח והכל. עיבוד, לעומת זאת, אתה יושב יותר זמן, זה יותר עבודה. גם בשביל זה אמנם צריך השראה, אבל זו יותר עבודה מוזיקלית איך לחלק את הנגנים ואיך לעשות את הפתיח. ולחן, אני יכול לפעמים לעבוד עליו כמה דקות ויוצא לחן מצוין".

- יש לפעמים לחן, שאתה יכול לשמור אותו עבוד זמר מסוים לתקופה מסוימת?
"לא. אני מציע לכל אחד שבא, לא משנה מי. לפעמים, יש שיר שזמר מסוים שמע אותו ולא התלהב, ופתאום זמר אחר הקליט אותו. יש שיר מסוים שעבר בין כל מיני זמרים ידועים שלא רצו אותו, ופתאום הם שמעו שזמר גדול אחר הקליט אותו והתחרטו שלא הם לקחו אותו. בתקופה שלי כשעבדתי עם פריד בלחנים, הוא היה הרבה פעמים נותן לי טקסט כמו 'חזק' שעליו הלחנתי את השיר. אבל את רוב השירים הלחנתי אני לעצמי, וכשבאו אליי - הצעתי אותם. לעתים אני כן יכול, לכתחילה, לחשוב שלחן מסוים מתאים לזמר מסוים ולהציע לו, אבל אם מישהו אחר יבוא וירצה את השיר - אני לא אשמור אותו".

- אתה אוהב את המוזיקה החסידית שנשמעת היום? יש דברים שאתה לא אוהב?
"תלוי מה. יש הרבה דברים יפים וטובים, אבל, לדעתי, אם מתחילים להשתולל ולעשות מדי הרבה סאונדים חשמליים, זו כבר לא מוזיקה חסידית. אני יכול לעשות מקצבי 'רוק'. לשירים כמו 'חזק' או 'לבנימין' יש מקצבי-רוק, אבל בכל זאת אני מנסה בתוך העיבוד ובתוך הפתיח לשמור על המסגרת החסידית. באלקטרוניקה אני כמעט לא נוגע, כי אנשים שמגיעים אליי יודעים שאני עושה יותר מוזיקה חיה".

- אלו יוצרים אתה אוהב במוזיקה החסידית במיוחד, מלחינים/מעבדים?
"יש הרבה מלחינים מצוינים: יוסי גרין מלחין גדול, ואני זכיתי לעבד הרבה שירים שלו. שירים שלו הם משהו לא רגיל, ממש עולמי. גם הטקסטים שהוא בוחר, מיוחדים; חיים בנט; הרב הלל פלאי; איצי וולדנר; פינקי וובר ועוד הרבה. אני חושב שקמו בשנים האחרונות מלחינים, יותר ממה שהיו בהתחלה. ומבחינת מעבדים, בעיקר אני אוהב את מונה רוזנבלום. הוא מאד מקצועי ויש לו הרבה דברים מעניינים, ואת ישראל לאם". כשאתה שומע שירים שהם עיבדו, אתה לוקח מהם רעיונות? אנחנו שואלים. "תראה, לי יש את הסטייל שלי", עונה לאופר, "אבל ודאי שאני שומע את המוזיקה שלהם, בכדי ללמוד מבחינת תזמור. מכל דבר שאתה שומע אתה לומד, אפילו ממוזיקה קלאסית. כל מוזיקה אתה יכול ללמוד איך לעבד, אבל איך לעשות את זה, זה כבר בטעם שלך".

- איזה שיר אתה מעדיף לעבד, קצבי או שקט? אם מגיע זמר עם שני שירים, האחד מהיר והשני שקט, והוא מבקש ממך לעבד אחד מהם, את איזה שיר תעדיף?
"לא הייתה לי אף פעם תופעה כזו. זה תלוי איך השיר השקט, ואיך המהיר. תלוי איך הלחן".

- יש שיר - לחן, עיבוד - שאתה מרגיש לגביו פספוס שלא אתה זה שהלחנת/עיבדת אותו?
"זה דבר טיפשי להגיד 'פספסתי שלא הלחנתי כזה לחן', כי לכל לחן יש את ההשראה שלו. אם ההוא הלחין את 'רחם', זה אומר שגם אני יכולתי להלחין את 'רחם'? בעיבודים, ייתכן שפה ושם חשבתי שאולי חבל שלא אני עיבדתי שיר מסוים, זה דבר טבעי, אבל אני לא יכול להצביע על שיר ספציפי".

- אלו עיבודים של מעבדים אחרים אתה אוהב במיוחד?
"אגיד כמה: את 'אם אשכחך' של יעקב שוואקי שישראל לאם עיבד, ואת 'קול ברמה' של שלומי דאסקל שעיבד מונה רוזנבלום מתוך אחד מאלבומיו של המפיק יוסף משה כהנא".

- ואלו שירים של מלחינים אחרים אתה יכול להצביע עליהם כאהובים עליך במיוחד?
"יש שיר שאני מאד אוהב שהרב ברוך צ'ייט הלחין, שתמיד כשאני רוצה לנגן סתם משהו על הפסנתר, אני מנגן אותו: 'ברוגז רחם תזכור', מהאלבום הכפול של מרדכי בן-דוד, אבל יש עוד רבים שאני מאד אוהב".

- עיבדת שירים מזרחיים רבים במהלך הקריירה, איך התחברת לעיבוד שלהם? הרי זה לא הרקע שלך?
"זמרים הביאו לי את השירים האלו, וזה תפקיד של המעבד להתאים את העיבוד ללחן, ואם זה לחן מזרחי, אתה צריך להתאים גם לו את העיבוד. ודע לך, שבתוך המוטיבים המזרחיים יש גם הרבה חסידי".

- יש שיר שלך שחשבת שהוא יהיה להיט גדול והוא לא כל כך הצליח?
"כמה שאתה עובד, אתה אף פעם לא בטוח מה יהיה להיט. יש גם שירים שלא חשבת שיהיו להיטים והם נהיו. זה תלוי איך הקהל תופס את זה. הצלחת שיר מורכבת מהרבה דברים: תלוי מי שר, איך זה יצא, באיזה זמן זה יצא ואיך קלט אותו הקהל. יכול להיות גם שמה שלא קיבל את הבמה שלו, לא היה מספיק טוב. לדוגמא, יש שיר אצל אברהם פריד שאני הלחנתי ואני מאד אוהב אותו בשם 'ליהודים'". לאופר מתחיל לפזם את השיר ואנחנו מצטרפים אליו, ומוחים בפניו בתוקף: השיר הזה מושמע ומושר בכל פורים, אנחנו אומרים לו. "נו, אתה רואה שאני לא יודע?", משיב לאופר בחיוך, ומוסיף שבסך הכל קשה להצביע על שירים שלו שלא הצליחו, "בגלל שאחרי שמרדכי בן-דוד ופריד וכל אלו שרו את השירים האלו, רובם כן מושמעים בחתונות".

- מה יותר קשה לעבד, שיר שקט או שיר קצבי?
"אני מאד אוהב לעבד שירים שקטים, כי אני חושב שבשיר שקט אני יכול להכניס יותר נשמה, ואני משתדל בפתיחים שלי שהם יהיו חלק מהשיר, כמו בשיר 'רחם' למשל". נראה שרוב השירים שעיבדת בכל הקריירה הם קצביים, אנחנו מעירים, ולאופר משיב: "לא בטוח שרוב השירים שעיבדתי הם קצביים, אלא שאותם פשוט שרים יותר באירועים ובחתונות".
אנחנו שואלים את לאופר, על התופעה שיש בשנים האחרונות במוזיקה החסידית, לגוון ככל הניתן בשמות המלחינים והמעבדים באלבומים, כאשר בעבר ניתן היה למצוא אלבומים שלמים אותם עיבד מעבד אחד, ולעיתים אף אלבום שלם אותו הלחין ועיבד אותו מוזיקאי. לאופר עצמו עשה כמה כאלו בעבר. "לפעמים הזמר צריך עוד כמה צבעים בתקליט", הוא מסנגר על המצב כיום, "אני עצמי מסתכל על זה בצורה חיובית. יש אנשים שרוצים דווקא מהלחנים שלי. אבל מי שלא רוצה, אני מכבד את זה". אנחנו מונים את אלבומיהם הישנים של יואל שרעבי, ילד הפלא בעבר מבלגיה (ומי שחזר לשיר לאחרונה באלבומו של לאופר "קיבוץ גלויות") אלי שיינפלד, לייבל'ה השל, איירה הלר ושל דב פרקש מהחדשים יותר, כמשל לאלבום שלם אותו הלחין עיבד לאופר לבדו.

כעת אנחנו נפנים לשאול על אחת מהאושיות איתן עבד לאופר לאורך שנים רבות, כשניתן לומר שהוא אף "גידל" אותה מוזיקלית:
- איך התחילה ההיכרות שלך עם אברהם פריד, שמאז נהייתה לעבודה משותפת זה לצד זה למשך שנים?
"המפיק שייע מנדלוביץ' עשה את התקליט 'החבר'ה' (זו לא הלהקה המוכרת כיום בשם הזה - ח.ב.), והוא רצה שאני אעבד שם כמה שירים, ואכן הלחנתי ועיבדתי שם את 'הרחמן הוא יזכנו' שבתחילה היה בלהקת 'אנעים זמירות' של מונה רוזנבלום, ואחרי זה שר אותו גם מ.ב.ד., שהשתמש באותו עיבוד בדיוק שהיה ב'חבר'ה'. שייע הכיר אותי עוד מקעמפ שדה חמד, ולכן הוא ביקש ממני שאעבד לו שלושה שירים לתקליט. שייע היה גם זה שבעצם גילה את פריד, ועוד לפניי עשה אתו שני תקליטים עם מעבד אחר, מרטין לווינטר. בתקופה הזו אני הייתי אחראי לארגן את הנגנים - הייתי ה'שמש'... ואז, כאשר באתי לארה"ב בתור חתן לביקור באיזה אירוע, שייע שמע את שלושת העיבודים שעשיתי עבורו, ופריד גם שמע אותם ואף יוסי גרין היה מעורב, ואז הם החליטו שאני אעשה את התקליט הבא של פריד, 'תנו שבח', שבו אכן עיבדתי את כל הדיסק ובו אף נכלל השיר שלי, 'ענבי הגפן' המוכר. רוב הדיסק הורכב בעיקר משירים של יוסי גרין, והיו בו לחנים מאד יפים".

- אתה עוד מופיע ומנגן היום בחתונות?
"כן, יש לי תזמורת משלי". וכשלאופר נשאל אם הוא אוהב לעשות את זה, הוא אומר: "כל דבר שבמוזיקה בשבילי זה משמח אותי. זה אמנם לא עבודה כמו לנצח בהופעה, שזה יותר יוקרתי, אבל כשאתה רואה שאנשים רוקדים ושהנגינה יצאה טובה, אז גם זה משמח אותך. יש הרבה תחומים במוזיקה, וצריך לדעת שחתונה זו חתונה, והופעה זו הופעה. בחתונות אני מנגן לאו דווקא שירים שלי, אלא את מה שהולך באותו זמן בשוק".

- מה ההבדל בין האירועים בארץ לאירועים בחו"ל?
"אולי בחו"ל הם קצת יותר שמרנים, ובארץ הבחורים יותר מעודכנים. בארה"ב, על כל פנים, אני לא עושה חתונות, ובאירופה גם - רק לפעמים, אבל כמעט ולא. השירים בכל המקומות הם בסכך הכל אותם שירים, רק שהקהל בחו"ל אולי שונה קצת".

משה לאופר, התחיל את תחום הנגינה המקצועית במשפחה, אבל מהאילן הזה צמח תפוח שנפל קרוב מאד לעץ, בנו של משה - אלי לאופר, שמתחזק תזמורת חתונות מצליחה, ושרבים מלחניו שנהיו להיטים מושרים במקומות רבים, אך זה עוד לא הכל: בנו הקטן של אלי, גם הוא התחיל לגלות עניין בנגינה, מה שבעצם מביא לנו את הדור השלישי במוזיקה אצל משפחת לאופר. "אלי ב"ה עושה דברים יפים", אומר אביו, משה, "ואני שמח שהוא נשאר בקו שלי". אלי הוא היחיד מבין בניו של משה שהמשיך בתחום, ולאופר מסביר: "לא דחפתי את הבנים שלי לזה. יש לי הרבה חברים מלחינים ומעבדים שבניהם בכלל לא אוהבים, שומעים ומסתכלים על מוזיקה, ולא חשבתי אף פעם שזה יהיה אצלי. אבל אלי התחבר לזה וכבר בגיל 11 התחיל לנגן ולהלחין שירים בבית, ואני לא מנעתי את זה ממנו".

חלק מהשירים של לאופר, נולדו בעקבות מקרים שונים. כך למשל נולד השיר "מוציא אסירים" שמאוחר יותר חידשו הזמרים שלמה שמחה ויידל ורדיגר, בעקבות מופע שנערך בזמנו למען אסירי המחתרת היהודית. "זו הייתה הופעה שנערכה ב'יד אליהו' לפני למעלה מ-20 שנה, וזו הייתה הפעם הראשונה בה הופיעו אברהם פריד ומ.ב.ד. ביחד. ביקשו ממני להלחין שיר על המילים הללו. היו באולם למעלה מעשרת אלפים איש וזה היה מעמד מאד מרגש. הערב התחיל עם השיר 'מוציא אסירים' כשאתו נכנסו פריד ובן-דוד ששרו את השיר בשני קולות. זה היה משהו", נזכר לאופר. את השיר "כי ה'... בשמים ממעל" אותו שר יעקב שוואקי, מספר לאופר, הוא הלחין כשהיה במטוס, בשמים ממעל... המילים עלו לו מיד והמנגינה כמו נתחברה מאליה. סיפור נוסף עומד מאחורי השיר (שלאופר אומר עליו כי הוא 'פספוס' וכי לא קיבל את הבמה הראויה לו) "אתה הראית" ששר איירה הלר ובאחרונה חודש על-ידי ר' יוסף משה כהנא. השיר הזה הולחן בעקבות מאורע מרגש אותו חווה לאופר בזמנו, והתוצאה גם היא נשמעת בהתאם.

אמן נוסף, מלבד אברהם פריד, אתו צעד לאופר במשך שנים ארוכות ביחד, היה המלחין החסידי ר' משה גולדמן ז"ל, שלאחרונה מלאה שנה לפטירתו. "קשה לי לדבר עליו בלשון עבר", אומר לאופר, שנזכר בהיכרות אתו: "הוא שמע תקליטים שלי, וכשבאתי פעם אחרי החתונה לארה"ב, הוא קרא לי. הוא היה חסיד באבוב, ויש לי גם במשפחה אח שהוא חסיד באבוב. ומאז התקליט הראשון שעשינו אז ביחד, הייתי אתו". קרוב ל-20 אלבומים עשו הצמד מאז ביחד, כשגולדמן מופקד על ההלחנה ולאופר על העיבודים. בכל קיץ נולד תקליט חדש שכזה, בסדרת "מחנה שלווה" של גולדמן. "היו לו לחנים נפלאים", אומר לאופר. "שניים מהם למשל הם מה שכל אחד מכיר, 'קולי שמע' ו'אהבת עולם' ועוד כל מיני שירים. הוא היה בן אדם מיוחד. אנחנו התחברנו מאד והיינו ממש כמו אחים, ועברנו יחד דרך ארוכה. השירים שלו היו מיוחדים. היו לו מאות שירים, וגם כאשר הוא היה חולה הספקנו לעשות יחד עוד תקליט אחד. אני חושב שאין היום הרבה מלחינים כאלו ומאד כואב מה שקרה בסוף. הוא תמיד אמר לי שהוא מרגיש שהוצאתי מהלחן מה שהיה צריך, שזה מה שמעבד צריך לעשות".

- איך נוצר שיר של משה לאופר?
"אני בדרך כלל לוקח פסוק, ואז אני יושב להלחין. כי לעשות לחן ואחרי זה 'להלביש' לו מילים, זה כבר יותר קשה. גם מלחינים לא דתיים או גויים שלוקחים טקסט לא מהמקורות, בדרך כלל מעדיפים להלחין על הטקסט. וכך אני יושב להלחין את הטקסט על הפסנתר, כשלפעמים יש לחנים שמגיעים לי פתאום לראש".

- מהו השיר שמדבר אליך אישית, מכל השירים שהלחנת?
"אני חושב שאחד השירים הכי יפים שלי שהכי מדבר אליי, הוא 'אלוקי נשמה' המפורסם. אבל יש עוד כמה, כמו 'אתה הראית' (ששר איירה הלר, ח.ב.) שזה למשל שיר שאני חושב שלא קיבל מספיק את הבמה שלו, ויכול להיות שאם הוא היה בסיטואציה אחרת, הוא היה מצליח".

- יש לך קשר עם זמרים שעבדת איתם בעבר ש'נעלמו' מהתחום המוזיקלי, כמו איירה הלר או יואל שרעבי למשל?
"פה ושם. תראה, אני גם בעל משפחה, גם הולך לשיעורים, גם מעבד וגם מלחין ומתעסק בעוד הרבה דברים. אבל הם בקשר אתי פה ושם".

- אלו שירים שלך, מכל הקריירה, אתה חושב ש'פוספסו'? כלומר, חשבת שיש להם פוטנציאל גדול והוא לא מומש מספיק?
"למשל, יש שיר שהלחנתי ללייבל'ה השל, בשם 'כל מקדש' שלדעתי 'פוספס'. היו לי כמה שירים אצלו שהתפרסמו, כמו 'חיים שתהא', 'כיצד מרקדין', 'אלוקי נשמה' ו'ויתן לך', אבל יש גם שירים טובים מאד שלי שלא התפרסמו כל-כך, כמו 'ממקומך', גם הוא של השל, שנמצא באותו תקליט של 'וייתן', וגם 'כל מקדש' שהאחים ברונר שרו יותר מאוחר". לאופר מדבר על האחים ברונר, ונזכר בהיכרות עמם: "בתחילת הדרך שלי, אריה ברונר היה חבר טוב שלי, וכך גם הכרתי את אחיו שמואל והפקתי להם תקליט בו רוב הלחנים היו שלי, בשם 'מעין עולם הבא'". לפני מספר שנים חידשה תזמורת שלהבת כמה מהשירים ששרו בזמנו האחים ברונר ללחניו של לאופר, כמו "אנא ה'" ו"עוזי אליך", ובעצם החיתה מחדש את הלהיטים הישנים הללו.

- מהם השירים שלך שאתה הכי אוהב, מכל 30 שנות היצירה הלאופרית אותן ציינת לפני מספר חודשים?
"'אלוקי נשמה'; 'כל מקדש' של השל עליו דיברנו; 'כח' של אברהם פריד ו'ממקומך' ששר מרדכי בן-דוד". היצירות הכי טובות שלו, בעיניו, הן "אלוקי נשמה" ו"ממקומך". כשהוא נשאל כמה שירים הלחין עד היום, הוא משיב: "אני לא סופר"... על השיר "ממקומך" של מ.ב.ד., הוא אומר שמלכתחילה הוא הולחן למילים אחרות, "ותמלוך אתה ה'" וכו' מתפילות הימים הנוראים, ומ.ב.ד. והמפיק שלו הם אלו ששינו לבסוף את המילים, במה שהתברר לבסוף כהצלחה גדולה, לפחות באחד ממופעי "האסק" בו הושר השיר הזה והקהל הגיב בהתלהבות גדולה מאד. כשאנחנו שואלים אותו איזה שיר שלו שעיבד מעבד אחר הוא אוהב במיוחד, הוא משיב שככלל אין הרבה כאלו, משום שאת רוב השירים שלו הוא עיבד בעצמו.

בין שאר העבודות במהלך הקריירה הענפה, עבד לאופר גם עם כמה וכמה חסידויות. "עבדתי בין השאר עם באבוב; עם חיים בנט - סערט ויז'ניץ שעשיתי לו אלבום אחד מסדרת האלבומים 'רננו חסידים', שבין השאר היה בו את 'מכניסי רחמים' שאני זכיתי לעבד - ויותר מאוחר עיבדתי אותו שוב לשלמה שמחה. עיבדתי את השיר הזה כמה פעמים; עם סקולען - ר' מנחם קליין; ויז'ניץ - 2 תקליטים, ובהם התקליט הנודע 'נעלה'. אני זוכר שנהניתי מאד לעבוד איתם, כי באמת השירים שלהם איכותיים ויש מה להוציא מהם; גור - הרב גולדקנופף, על תקליט מארשים לחסידות; חב"ד - כמה אלבומים לאברהם פריד ועוד לפני כן תקליט אינסטרומנטלי מניגוני חב"ד ועוד ועוד. כעת אני גם עובד על אלבום חב"ד חדש בהפקתו של לוי"ק טובול עם כמה זמרים שיהיו שם, כמו מנדי ג'רופי, שלמה שמחה ועוד, שעומד לצאת בעז"ה בתמוז. יהיו בו שירים ישנים כמובן, אבל עם עיבודים חדישים. יהיה שם גם ילד פלא כהפתעה, אחיו של ילד הפלא בעבר עמית ליסטוונד, והוא לא נופל רחוק מאחיו".

במסגרת העבודה עם החסידויות, מספר לאופר, אף יצא לו מספר פעמים להיכנס לאדמורי"ם השונים, לביקורים שהותירו בו רושם רב. אך כיום הוא כבר עובד פחות עם החסידויות. "פשוט החסידויות עושות כיום יותר דברים פנימיים כאלה, שלהם, אבל אם יציעו לי לעבד, ודאי שאעשה", הוא אומר, "זו העבודה שלי... דווקא עכשיו אני באמצע הקלטות עם אייזיק האניג, שהיה שר בתקליטיו של משה גולדמן וכבר עשינו בעבר כמה תקליטים".

האם אירע פעם, אנחנו שואלים אותו, שהלחנת או עיבדת שיר לזמר על-פי בקשתו, וכשבאת עם התוצאה המוגמרת, הוא השיב שהוא רצה כיוון אחר לגמרי? "ב"ה לא", משיב לאופר. "כשזמר בא למעבד, זה אומר שהוא אוהב את הטעם שלו. ודאי שלפעמים הוא יכול לומר לי 'הייתי רוצה יותר מהיר או פחות מהיר', אבל לא זכור לי הרבה מקרים כאלו. קרה לי בכל הקריירה שלי עם פריד, שהוא אמר לי פעם במהלך עבודה על אלבום, אחרי 15 שנה ביחד, שהוא לא אוהב איזו פתיחה, ואכן שיניתי לו את זה, והוא אמר לי אחרי זה: 'כל הכבוד. זו הפעם הראשונה ב-15 שנה...'". הזמרים בכלל מעורבים בעיבודים, או שבדרך כלל הם שולחים לחן ואתה מחזיר להם אותו מעובד? אנחנו מתעניינים. "הם רק רוצים שייצא הכי טוב, ולפעמים הם אומרים לי 'תעשה לי כמו לזה או לזה', אבל בסך הכל הם סומכים עליי".

- אלו זמרים אתה באופן אישי אוהב לשמוע?
"יש הרבה שאני באמת אוהב ונהנה לשמוע. תלוי איזה שיר הם שרים ואיך הם מבצעים. ברגע שהזמר יודע להגיש יפה את השיר, אז אפילו אם יש לו קול פחות יפה מלזה או להוא, אני אוהב לשמוע אותו. אבל בעיקר אני אוהב לשמוע את פריד, בן-דוד, שוואקי, שלמה שמחה ואפרים מנדלסון".

מעניין לציין, שלאופר עיבד כמה לחנים של כאלה שהם בעצמם מעבדים, כמו רובי בנט ועוד. דווקא לחן של מונה רוזנבלום, שבעצמו עיבד כמה מלחניו של לאופר, לא יצא לו לעבד. "הוא היה מעבד לפניי, ואני הבאתי לו שירים שלי. אבל אין הרבה מעבדים שאני עיבדתי לחן שלהם, כי רק אני ומונה, בעיקר, אנחנו גם מעבדים וגם מלחינים. שאר המעבדים הם יותר רק מעבדים". לבד ממונה רוזנבלום, עיבדו את לחניו של לאופר, בין השאר, המעבדים ישראל לאם, מרטין מוסקוביץ' והעשי ליבוביץ'.

- ממי הושפעת בלחנים והעיבודים שלך?
"אני הייתי שומע הרבה מוזיקה, אבל ברגע שאתה בתוך זה, אתה שומע פחות, כי אין לך זמן לשמוע". כך גם מקשיב לאופר גם למוזיקה קלאסית ואף לחזנות. הכל כדי להיחשף לכמה שיותר סוגים של מוזיקה.

- איפה לדעתך נמצאת פסגת הלחנים או העיבודים שלך עד היום? תן לנו כמה אלבומים כאלה.
"אתן שלושה: ב'הולד און' של מ.ב.ד., ב'חזק' של אברהם פריד ובתקליט הראשון של שוואקי, 'שמעתי'".

לאופר נזכר באחד מהשירים המיוחדים שזכה לעבד, ומספר: "אחרי תקופה בה היו כל מיני מוזיקת רוק ומקצבים דומים במוזיקה שלנו, עשה פעם מ.ב.ד. תקליט עם כמה מעבדים והגיע אז לארץ. הוא קרא לי מבני-ברק לעיר העתיקה בירושלים בה שהה, ואמר לי שיש לו שיר שאני חייב לשמוע. 'יש איזה מלחין אחד, רב בשם הלל פלאי, בא תשמע את השיר שלו', אמר לי. זה היה עוד לפני שיצא שירו למלך (אותו הלחין הרב פלאי, ח.ב.). שמעתי את השיר, ואחרי זה הלכתי להתפלל מנחה בכותל המערבי הסמוך. אחרי התפילה חזרתי והתיישבתי, ואז פתאום יצאה לי הפתיחה של אותו שיר, 'וכנה אשר נטעה ימינך' - שאני חושב שזו פתיחה לא 'בומבסטית', עם אקורדיון, שבכל זאת כבשה את לבבות הציבור. זה סימן שבמוזיקה שלנו מה שכובש זו הנשמה, ולא מוכח שרק אם הולכים עם רעש וכח, שיר נהיה ללהיט. אני לא אומר שאין פתיחות 'בומבסטיות' שעשיתי שנהפכו ללהיטים, אבל פה ראיתי פתאום שאנשים ניגשו אליי ברחוב וממש אמרו לי 'איזו פתיחה יפה זו', וראיתי כמה כח טמון לפעמים בפתיחה עם נשמה, וזה מסמל את המוזיקה שלנו".

- אתה זכית לעבד ראשון את היצירה הידועה 'תניא', יש לך סיפור מיוחד מאחורי העבודה על השיר הזה?
"'תניא', שהלחין יוסי גרין, היה אצלי כמה שנים עוד לפני ששר אותו פריד. היה זמר בשם דב הופמן שגרין הציע לו להקליט את זה, אבל את השירים מהסוג הזה של גרין, המשלבים חזנות, עוד פחדו אז להוציא מחשש שהציבור לא יאהב את זה, ובאמת הופמן לא אהב את זה, ואפילו פריד לא רצה אותו. מה שהיה בסוף, זה שגרין, שהלחין שירים רבים לפריד, אמר לו: אם אתה לא שר את 'תניא', אני לא מלחין לך יותר שירים... האמת היא שגם אני לא חשבתי שה משהו גדול, אבל אחרי שיצא למדתי להכיר את כוחו, ומאז גרין התחיל לתת לפריד עוד כל מיני שירים בסגנון הזה, כמו 'ה' ה' קל רחום' בו יש לדעתי את אחד העיבודים הכי טובים שלי, וכמו 'שטר התנאים'. גם כשאני קיבלתי את 'שירו למלך' (של הרב פלאי, ח.ב.)", מספר לאופר, "זה היה נראה לי משהו כזה חובבני ולא התלהבתי, ובסוף ראינו מה נהיה ממנו".

בכלל, במה שנוגע ללחניו של יוסי גרין, לעיתים יש לגרין כל מיני בקשות מהמעבד. "הוא לפעמים אומר לי שהוא רוצה הרמוניה מסוימת, אבל ב"ה אני הסתדרתי אתו והוא מרוצה, והוא אמר לי פעם שאני לא הורס לו את השירים... ואני יכול להבין את זה, כי כבר היו מעבדים שעיבדו שיר, שכשאני עיבדתי אותו מחדש עשיתי אותו אחרת לגמרי. הפלוס שמעבד הוא גם מלחין, הוא שהוא הכי יודע איך הוא רוצה ששיר שלו ילך, לפי טעמו. ברגע שאני נותן שיר למעבד אחר, אני לא יכול לבוא אליו בטענות, כי הוא מעבד ומלחין לפי טעמו הוא. אבל אז אתה מרגיש לפעמים שזה לא מה שאתה רוצה. אולי הבן אדם ברחוב ששומע את זה בפעם הראשונה, יאהב ויבין את זה, אבל אני בתור מלחין חושב לפעמים שאני הייתי עושה את זה יותר טוב, כי אני יודע איך הייתי רוצה שזה ילך. זה לא אומר שהשני עושה את זה פחות טוב, אבל זה הפלוס בכך שאני יכול לעבד שיר שלי".

בסיכום 30 שנות הקריירה, אנחנו מבקשים מלאופר להיזכר באירועים הכי גדולים שהיו לו, בכל השנים. "האירוע הכי מרשים", הוא מספר בתשובה, "היה הופעה בגן סאקר בירושלים שהייתה לי עם פריד, שדבר כזה עוד לא היה. היו שם בין 160 ל-180 אלף איש. זה היה בחול המועד סוכות וזה היה נראה כמו יציאת מצרים... בחיים לא ראיתי כל-כך הרבה אנשים במופע אחד. גם חנוכת היישוב עמנואל, יחד עם מרדכי בן-דוד, הייתה משהו בלתי נשכח. אז חיברתי במיוחד את השיר 'עוד יישמע', שאז עוד הושר על המילים 'עוצו עצה'".

אנחנו משוחחים מעט על ההיכרות של לאופר עם ר' שלמה קרליבך, והוא מספר לנו מי הכיר ביניהם. "זה גם הזמן להוקיר תודה למפיק שייע מנדלוביץ', שהימר עליי, הכניס אותי לתעשייה וחיבר אותי עם פריד ושאר הזמרים האמריקאיים, ודרכו באמת הגעתי לפריד. שמעתי תקליט שלו, והכל הגיע בשרשרת. ולפני כ-25 שנה בערך, שייע הפיק מופע עם קרליבך. קרליבך תמיד היה מופיע סתם כך, עם גיטרה", מסביר לאופר, "ושייע הפיק עבורו ערב ב'ברוקלין קולג'' עם תזמורת של ממש, והוא הביא לי לעבד את השירים. זו הייתה פעם ראשונה שקרליבך שר עם תזמורת ועיבודים - שאני עיבדתי - וזה לא היה פשוט. בערב הזה גם הושר לראשונה השיר הידוע שלו 'מזמור לדוד', ואני זה שעשיתי לו את העיבוד לזה. כבר אז הוא שר את זה עם הקטע החזנות שלפני, 'משה ואהרן'. הדיסק של אותו ערב מסתובב באיזה מקום, כשבערב הזה היו עוד הרבה שירים שאני חושב שאפשר לעשות מהם שלאגרים. זה היה עם תזמורת בת עשרה נגנים שאני ניצחתי עליה, וזו הייתה הפעם היחידה שהופענו יחד. ממש חודש לפני שהוא נפטר, היינו אמורים לעשות עוד ערב של תכנית ודיברנו המון ואף הייתי אז אצלו בבית במנהטן כמה פעמים. הוא היה גר בבית ממש בגודל ענק. הסלון, באורך 20 מטר, היה נראה כמו אולם ובכולו היו רק ספרים וספרים, ושולחן ארוך באמצע. אף פעם לא יצא ששוחחנו הרבה, ודווקא חודש לפני שנפטר דיברנו המון זמן בטלפון, בקשר לתכנית שהיינו אמורים להוציא, וכבר דיברנו על השירים שישיר והכל, וחבל שקרה מה שקרה".

- לאלו זמרים מה'דור החדש' אתה מתחבר? למי מהם אתה צופה פוטנציאל גדול?
"אני חושב ששלומי גרטנר, ישראל ורדיגר, שלומי טויסיג ויואלי גרינפלד - שאצלו אני נוגע בדבר כי עיבדתי לו - הם זמרים ששרים יפה ועם רגש, ויש להם מה למכור".

אנחנו מנסים לברר עם לאופר אם יש שיר ישן שלו, שהוא חושב שיכל להצליח יותר והוא רוצה להוציאו מתי שהוא בביצוע מחודש. בתגובה הוא אומר שהוא אכן מתכנן בעתיד להוציא אלבום חידושים לכמה משיריו, שיהיה או בביצוע זמרים, או אינסטרומנטלי (תזמורת לבד). האם יהיה המשך לאחת מסדרות האלבומים של לאופר, כמו "מתוך הנשמה" או אלבומי השירים המקוריים שלו שהוציא בליווי זמרים שונים? "אני לא כל-כך מתכנן מראש. הבעיה היום שהשוק מאד קשה בגלל הצריבות. זה נותן לך פחות אמביציה להפיק דברים בעצמך", אומר לאופר בכאב.

זו הסיבה שהוא עובד בעיקר על פרויקטים של אחרים. כרגע הוא עסוק בעבודה על אלבומיהם של מ.ב.ד. (לו כתב להיט בטוח חדש בשם "נכספה"), אייזיק האניג, אלי הרצליך (בו יהיו שירים מטובי המלחינים כמו יוסי גרין ואיצי וולדנר) ואלבום משירי מלחין חדש.

לסיום הפרק הזה בראיון, עולה סוגיית האמנות והמשפחה. האם ניתן לנהל חיים רגילים וחיי משפחה טובים כאשר עוסקים בעיסוק שלעיתים, כמו שקורה כאשר יש מופעים או חתונות, חוזרים מאוחר בלילה הביתה? "המשפחה מאד תומכת", עונה לאופר בתשובה. "זה אכן לא פשוט שנעלמים בלילות. אלו לא שעות רגילות של עבודה. אבל ברגע שיש לך אישה וילדים שתומכים, זה עצמו עוזר הרבה לקריירה. רק כשיש לי חתונה או אירוע או הקלטות שנסחבות באולפנים אל תוך הלילה אני חוזר מאוחר, אבל בדרך כלל, אני משתדל להיות בבית בלילות".

* * *

כבר כתבנו קודם שהזכייה בפרס אקו"ם השנה הייתה רק העילה לראיון, אבל אי-אפשר בלי התייחסות קצרה לזכייה. "אקו"ם, למי שלא יודע", מסביר לאופר, "נותנת תמלוגים מהשמעות במקומות ציבוריים וברדיו (וחבל שאין לנו כל-כך הרבה תחנות רדיו, צוחק לאופר, ח.ב.), והם גם שומרים על זכויות היוצרים, כדי שאנשים לא יוכלו סתם כך להשתמש בשירים. מידי שנה הם נותנים פרס לכל מיני יוצרים. בשנה שעברה קיבל אותו מונה רוזנבלום, והשנה הוא זה שבחר בי, יחד עם החבר הנוסף בוועדה, שאול מייזליש. זה כבוד גדול עבורי שאדם כמו מונה המליץ עליי. מאד התרגשתי כשהודיעו לי על הזכייה. אני עובד כל-כך הרבה שנים בתחום, ואף פעם לא ציפיתי לדבר כזה, ומאד התרגשתי לשמוע על הזכייה".

- האם הזכייה בפרס פרסמה או תפרסם יותר אותך ואת יצירותיך גם בציבור הכללי?
"כעיקרון, כל מי שעוסק במוזיקה, גם הכללית, שומע אחד על השני, אבל אני שמח שהציבור הכללי ישמע קצת מהשירים האלה, אולי זה ייתן להם משהו. פעמים רבות מספרים לי אנשים מהציבור הכללי, שכשהם רוצים להירגע, הם שומעים את הדיסקים האינסטרומנטליים שלי כמו 'מתוך הנשמה', ברדיו, ברכב ובעוד מקומות. בדרך כלל ציבור חילוני שר גם שירים שלי כמו 'שמחם' וכו' באירועים שלהם. אבל אני בעיקר עובד עם הציבור שלנו, כל אחד מתעסק במוזיקה שלו.
"פעם הייתי בחנות צעצועים, ובדיוק מישהו צלצל אליי ושאל אותי אם אני משה לאופר. אחרי שעניתי לו בחיוב, אמר לי כך: 'דע לך, שהייתי חרדי אך לצערי התרחקתי מהדת, וכששמעתי את הדיסק שלך 'מתוך הנשמה', חזרתי להניח תפילין. זה היה בשבילי מאד מרגש לשמוע את זה".


לסיום, ביקשנו מלאופר להגדיר לנו במלים קצרות, את כמה מאושיות המוזיקה החסידית:
אברהם פריד - "קול מתוק וחזק. הרבה רגש. מבטא כל פסוק ופסוק כמו שצריך להיות".

מרדכי בן-דוד
- "לא היה ולא יהיה כמוהו. קול מאד עמוק. הרבה נשמה. בעל ביצוע עצום. מבצע ענק וכיף לעבוד במחיצתו. בימים אלו אני עובד אתו על אלבומו הבא, 'כיסופים', ואף כתבתי לו שיר חדש לאלבום".

יעקב שוואקי
- "קול חדשני, לא חיקוי. מבצע ברמה גבוהה, עם הרבה רגש. הוא היחיד שהצליח להיכנס ולהיות עוד אחד מגדולי הזמר החסידי שעד אליו היו רק שניים - פריד ובן-דוד, והוא הפך את הצמרת לשלישייה: בן-דוד, פריד ושוואקי.
"האמנתי בו מההתחלה. מה שקרה, זה שיוכי בריסקמן, המפיק שלו, עשה איתי כמה תקליטים פשוטים לפני עידן שוואקי, ויום אחד הוא סיפר לי עליו, והביא אותי במיוחד לארה"ב כדי שאני אשמע את הזמר החדש שיש לו. אני ישבתי אצלו, כך אני זוכר עד היום, ושוואקי שר לי כמה שירים, וכאשר חזרתי הביתה, אמרתי מיד: תשמעו, אני לא סתם אומר, אבל הפעם יש כאן כוכב חדש. זו הייתה סייעתא דשמיא. כשכתבתי את העיבודים של 'רחם' וכל השאר, אני לא זוכר שכל-כך התאמצתי (לפעמים אתה מתאמץ יותר על זמר מפורסם), אבל יצא לי מיוחד מאד".

יידל ורדיגר - "יודע לבחור חומר ולא שוגה בבחירותיו לאלבומיו. למד מאביו איך להגיש את השיר, ויש בו גם הרבה נשמה".

מונה רוזנבלום (שהיה בין הבוחרים בלאופר בזכייה בפרס אקו"ם) - "אחד יחיד ומיוחד בדורנו. כישרון כמו מונה אי-אפשר למצוא הרבה, גם מבחינת התזמור, וגם מבחינת העיבוד והקולות שהוא עושה. אין מה להגיד, המוזיקה מדברת בעד עצמה".

ליפא שמעלצר – "חידוש. בלי חיקוי, ועם הרבה נשמה מאחורי הצחוק".

שלומי גרטנר - "קול נעים ביותר, צבע קול מיוחד, וגם מבצע טוב. רואים בשירתו את העדינות שלו".

לייבל'ה השל ז"ל - "היה בעל קול ייחודי ומיוחד, שכיום אין אף אחד שיכול למלא את מקומו בעדינות ובבעל הביצוע שהוא היה. חבל שהוא לא איתנו היום".

יוסי גרין - "יוצר גדול, שאת השירים שלו ישירו עוד הרבה שנים".

הרב הלל פלאי - "מלחין שהרים בשנים האחרונות את הרמה של הזמר החסידי".

ישראל פרנס - "חברים טובים מילדות. אדם שמצליח לעשות הרבה שמחה".

אלי לאופר - "מוזיקאי ירא שמים אמיתי"

 

  תגיות: אברהם פריד - אייזיק האניג - איצי וולדנר - אלי לאופר - הופעה - יוסי גרין - יעקב שוואקי - ירושלים - ליפא שמעלצר - מונה רוזנבלום - מנדי ג'רופי - משה לאופר - שלמה קרליבך

46% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

1. מלך מלך מלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מרדכי בן דוד מלך המוסיקה החסידית של כל הזמנים

דוד  | י"ח ניסן ה'תשע"א
2. ישר כח לשלאגר, נהנתי מאד מאד מהא'אינטערוויא
I really enjoyed this interview, and thanks to Shlager in general for bring the best must information and updates
Hatzlacha Raba
From Brooklyn | י"ח ניסן ה'תשע"א
3. כמה שהוא צודק לגבי מרדכי בן דוד (ל"ת)

ללא שם | י"ט ניסן ה'תשע"א
4. מצפה
חנני אתה ענק איזה רעיון יפה עשית כל הכבוד.
אבי | כ' ניסן ה'תשע"א
5. mbd the king (ל"ת)

ללא שם | כ' ניסן ה'תשע"א
6. WOW!
VERY NICE ARTICLE. THANK YOU SHLAGER! MBD IS THE KING!!!!!!!!!!!!!!!!!
SHMULI | כ' ניסן ה'תשע"א
7. מלך אמיתי: מרדכי בן דוד`!~!!!!~!!!!
מב''ד, נפשי חולת אהבתך
ישי | כ' ניסן ה'תשע"א
8. אחלה ראיון תודה שהבאתם (ל"ת)

רועי | כ"א ניסן ה'תשע"א
9. Moishe l a u f e r. . . .
Moishe yeshar koich al kol asimcha lam israel u are king toda Raba.
Shragi | כ"ב ניסן ה'תשע"א
10. מרדכי בן דוד מלך המוזיקה החסידית לעולם ועד -הולד הון האלבום של שנות ה80 בניצוחו של לאוופר
ללא כול ספק אחד היוצרים הבילעדיים של המוזיקה מ.ב.ד כאשר לאוופר היה בתחילת דרכו בשנות ה80 זה היה אז אלבום אחד החזקים של מרדכי הנקרא הולד הון עם הלהיטים הגדולים להיהודים שנישמע בכול בית בפורים -המשיח של שנות ה80 ועוד אלבום נוסף ויפה ירושלים לא למכירה
אליקים | כ"ב ניסן ה'תשע"א
11. רעיון מרתק
רעיון ענק עם מראיין מעולה ואם מרואין אדיר
משה | כ"ב ניסן ה'תשע"א
12. ראיון ענק
מראיין ששאל את השאלות הנכונות עם ראיון מקיף של המוסיקה החסידית
משה | כ"ב ניסן ה'תשע"א
13. לחן של מונה עיבוד של לאופר
לך אתן בלחן של מונה באלבום אמנם של דדי לאופר עיבד את כל האלבום

m sulam | כ"ח ניסן ה'תשע"א
14. ענק זמר אדיר
ליבלה השל זל ענק זמר אדיר היה
מיכל קמין  | כ"ט מרחשון ה'תשע"ב
15. אין עליו
יעקב שוואקי-אהבת חיי!!!
ללא שם | ט' שבט ה'תשע"ב
16. יעקב שוואקי-האור של החיים שלי................ (ל"ת)

ללא שם | ב' מנחם-אב ה'תשע"ב
17. פריד לא פחות גדולמבן-דוד, כל אחד בסגנונו
ב"ה

ואף יש לו קול מיוחד יותר שזה בטבע, אך בכל מקרה הוא מבצע ומופיע לא פחות גדול ממב"ד.
ישראל קרמר | ד' תמוז ה'תשע"ג
18. פצצה של ראיון (ל"ת)

נתי | י' תשרי ה'תשע"ד
19. אין על לאופר
אגדה של מוזיקה אמיתית
ללא שם | כ"ו תשרי ה'תשע"ה
20. leibale haschel
he was the best i knew him long time
moshe | ח' כסלו ה'תשע"ו

 
סינגל חדש לזמר החבדי מיכאל אזולאי
שם חדש בתעשייה: הכירו את הזמר החב''די המבטיח מיכאל אזולאי שמפציע עם סינגל בכורה - 'פדה בשלום' • זהו לחן חב''די מיתולוגי, המוגש בקאבר בביצוע משובח ובעיבוד מחודש של הקלידן דווידי נחשון
חנוכה: ״שבחי מעוז״ עם עידו פורטל ואלון הילל
עד היום שחרר עידו פורטל 3 אלבומים (האחרון שבהם, "אלול", שוחרר ב...אלול האחרון), וזכה להתעניינות רבה בקרב שדרני רדיו. אלבומו הרביעי יהיה שונה לגמרי, ויציב אותו במקום מאתגר ומעניין
3000 נטלו חלק בחגיגות הי״ט כסלו בפריז
התוועדות ענקית נערכה במרכז הקונגרסים בפריז בסוף השבוע האחרון לציון חג הגאולה י"ט כסלו. כשלשת אלפים נטלו חלק באירוע הענק • אישי ציבור ורבנים הובילו את ההתוועדות בהם הופעה של הזמר החסידי יוני שלמה
גלעד פוטולסקי בסינגל חדש - ׳להודות לך ה׳
שנתיים עברו מאז הפרוייקט האחרון שלו, עתה חוזר גלעד פוטולסקי אל האולפן ומקליט סינגל קצבי. להודות לך ה' - הינו סינגל חדש ומקפיץ, מילות השיר לקוחות מתפילת 'נשמת כל חי'.
אלבום סולו חדש לילד הפלא ארי רייך
כשרגש, נוסטלגיה וחדשנות נפגשים יחד: אלבום סולו חדש לילד הפלא ארי רייך - "ארי שבחבורה"! • צפו בקליפ
זאנוויל מרעיד את נוקיה עם 'שאמיל'
לרגל י״ט כסלו, חג הגאולה החב״די, קבלו תיעוד מרגש מניגון ההתוועדות המרטיט ׳שאמיל׳ אותו מבצע זאנוויל ויינברגר בינות לרבבת חסידי חב''ד בהיכל 'נוקיה' – יד אליהו, תל אביב.