דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
12.16.2019 | יום שני י"ח כסלו ה'תש"פ | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין


ראשי | חדשות | מיוחדים
נחמן זלצער במופע עם שוואקי אמש | צילום: מענדי הכטמן, שלאגר

נחמן זלצער שלא הכרתם ● ראיון ופרופיל מיוחד

הוא הוסמך להוראה, מנצח על מקהלת ילדים וכתב כמה רבי מכר, שהאחרון שבהם - סיפור מתח עלילתי - הפך להצלחה מסחררת. בין לבין הוא מוסר שיעורים בישיבה • תכירו את הרב-אמן-סופר-זמר-מנצח נחמן סלצר, שהחל את ילדותו כסולן בלהקת פרחי מיאמי, וכיום לן באוהלה של תורה, ובין לבין אוחז בעט הסופרים ובמקל המנצחים

חנני בלייך | כ"ד מנחם-אב ה'תשע"א | 8/24/2011

לפני כחודש הוציאה מקהלת הילדים "שירה חדשה" אלבום חדש משירי המקהלה. על כל הלחנים באלבום החדש, ועל רוב הלחנים באלבומים הקודמים של המקהלה חתום איש אחד: מנצח המקהלה, נחמן סלצר. וללא קשר, לפני חג הפסח האחרון יצא לאור ספר מתח חדש אל שוק ספרי הקריאה החרדיים, ספר העונה לשם "הרשת" וכולל בתוכו מעברים מהירים על פני תקופות ומקומות, כמה קצוות סיפורים ששזורים זה בזה, עלילה נפתלת וכל מה שספר מתח כולל. על החתום: נחמן סלצר.

לא טעיתם. סופר המתח בו נפגשתם לראשונה בחודשים האחרונים, כאשר בארה"ב כבר נחשפו עליו הקוראים החרדיים מעל גבי 12 ספרים שיצאו במהלך השנים האחרונות, הוא הוא מנצח מקהלת "שירה חדשה". איך מתקשר ניצוח המקהלה והלחנת שירים חסידיים לכתיבת ספר מתח רווי תהפוכות? על כך תוכלו לקרוא בהמשך. מבחינת הסדר הכרונולוגי בדברים בהם החל לעסוק סלצר שנים אחדות לאחר נישואיו, נמצא קודם עניין המקהלה והמוזיקה בחייו.

המקהלה שפתח סלצר, החלה לפני כ-7 שנים בירושלים. "הכרתי משפחה בירושלים שהיו בה ארבעה אחים שיודעים לשיר, ודחפו אותי שאני אתחיל איתם מקהלה חדשה", מספר השבוע סלצר ל"קו עיתונות". סלצר עצמו, שגדל בילדותו בארה"ב, שר בתור ילד במקהלת הילדים המפורסמת "פרחי מיאמי" (לבקיאים: סלצר סולן בשיר 'אני מאמין'), והקמת המקהלה החדשה הייתה עבורו סוג של המשך - כאשר הפעם הוא עומד מן הצד השני, של המנצח. עד גיל 14 גדל כאמור בארה"ב, ובגיל 14 עשה עם הוריו עלייה לארץ הקודש.

המעבר ארצה בגיל הזה היה לו קשה, והוא לא ממליץ להורים לילדים בגיל הזה, לעשות את שהוריו עשו. "זה היה קשה, וזה כנראה הגיל הכי גרוע לעבור בו. יום אחד אתה סולן ב'פרחי מיאמי', ויום אחד אתה בישיבה בבני-ברק שכולם מדברים בה בשפה שאתה לא מבין. אבל אגיד לך משהו: היום, כשאנשים רואים נערים של"ע עזבו את הדרך, תמיד אומרים שבאיזה שהוא מקום זה מגיע מהשפעה של ההורים. אבל אם אתה מרגיש, וכך אני חשתי, שהוריך עושים מה שעושים בשבילך כי הם חושבים שזה הכי טוב עבורך, גם אם למעשה זה לא טוב לך, לא תישבר".

את לימודי הישיבה הגבוהה עשה בליקווד, 'תורה אור' ובמיר, ומעט אחרי חתונתו קיבל 'סמיכה' מהרה"ג שמחה ברקוביץ', רבה של שכונת סנהדרייה המורחבת בירושלים. עד היום הוא לומד במיר, עם חברים האמריקאים, ובין שאר עיסוקיו הוא גם מלמד בכמה ישיבות וסמינרים אמריקאיים. "אתה יכול להוציא אמריקאי מאמריקה, אבל אתה לא יכול להוציא את אמריקה מאמריקאי", מצטחק סלצר כשאנחנו אומרים לו שלמרות העלייה בגיל יחסית מוקדם, יש לו עדיין מבטא אמריקאי בולט כשהוא מדבר בעברית. "למדתי ב'מיר' עם אמריקאים, ואני גר בבית-שמש עם האמריקאים, כך שאני לא נמצא כל-כך בתוך החברה הישראלית", הוא מסביר. אך לצד זאת, באירועים של המקהלה שמתקיימים בארץ, הוא מקפיד לדבר לפני הקהל בעברית.

אל המקהלה החדשה שנולדה, הגיעו ילדים ממוצא אמריקאי מהר נוף ומטלז-סטון, כשעל המקהלה נמנו ילדי אותה משפחה שהייתה בתחילה הגרעין של המקהלה. עם הזמן, ועם התפתחות רמת בית-שמש שהוצפה אט אט באמריקאים שעשו עלייה לארץ, החלו להגיע אל המקהלה ילדים רבים מבית שמש, וסלצר, שבעצמו גר בבית-שמש, החליט להקל על עצמו ועל הילדים והעביר את עיקר החזרות ופעילות המקהלה לבית-שמש. "תוך חצי שנה מפתיחת המקהלה, כבר הגיעו 70 ילדים", הוא מספר. כיום נמנים על המקהלה חמישים ילדים מבית-שמש, ועוד כ-20 ילדים משלוחת המקהלה בירושלים, אליה נוסע סלצר פעם בשבוע, למטרת חזרות ואימונים. לחזרות בירושלים, מגיע גם ילד מעפולה. "הוא כל כך אוהב את המקהלה, שהוא מגיע בכל שבוע לחזרה, שעה וחצי כל כיוון".

לאחר כשנה מאז המקהלה, הפציעה המקהלה באלבום חדש וראשון, שענה לשם "אחכה לו". הדיסק נחטף מעל גבי מדפי החנויות, כשבישראל מתלהבים ממקהלת הילדים החדשה שקמה בארץ, לאחר שרוב מקהלות הילדים שהיו כאן בעבר, נעלמו ונסגרו מזמן. לאחר הדיסק הזה הגיעו עוד שני אלבומים, "ערבים" ואלבום לחנוכה, והאלבום החדש שיצא לאחרונה, הוא כבר הרביעי במספר. המקהלה הצעירה כל-כך הצליחה, שזמרים רבים וידועים, כמו יעקב שוואקי וליפא שמעלצר, השתמשו בילדי המקהלה להקלטת קולות לאלבומיהם האישיים. כשהשיר הראשון של המקהלה יצא, רבים חשבו שהוא שייך ל'פרחי מיאמי', בשל הסגנון הכה דומה שיש ל'שירה חדשה'. "קיבלתי המון מירחמיאל ביגון (מנצח 'פרחי מיאמי' - ח.ב.), ואני מנהיג את המקהלה כמו שהוא עשה, אם כי ממני הילדים לא פוחדים כמו שפחדנו מביגון בזמנו, וגם כשאני שר אני דומה לו. אך לעומתו, אני לא שר הרבה בדיסקים של המקהלה.

תמיד שאלו אותי למה ביגון שר כמעט בכל שיר של 'מיאמי', ואני לא מחפש שישאלו את זה עליי. לביגון הייתה שליטה חזקה על הילדים, ומבט שלו בלבד יכל לגרום לילד להיות בשקט מיד. אבל אצלי הילדים לא חוששים ממני, הם נמצאים כי הם רוצים להיות, ולמרות זאת אין בעיות התנהגות. לעבוד עם ילדים זה לא דבר נרכש, או שיש לך את זה או שלא. וברגע שהילדים מרגישים שאתה ב'קונטרול', הם רגועים וסומכים עליך. לא רק במקהלה, גם בבית-ספר". לסלצר ניסיון רב בעבודה עם ילדים. מלבד המקהלה, הוא היה במשך מספר שנים עורך את מחנות-הקיץ "מחניים" לילדים בירושלים.

ירחמיאל ביגון שמע את החומרים של המקהלה שלך, תלמידו לשעבר?

"אני מדבר אתו לפעמים, אך הייתי רוצה אתו קשר הדוק יותר. פעם ביגון עשה דיסק, 'פרחי מיאמי פוגשים את פרחי טורונטו', והייתי מאד שמח אם הוא היה עושה דיסק שכזה גם איתנו, בתור שאני, מנצח המקהלה, בוגר של המקהלה שלו. אך כיום ביגון שולט על האימפריה שלו וזה לא יקרה".

לאחרונה הקים בוגר אחר מ'מיאמי', מנחם קליין, סניף של ממש ל'פרחי מיאמי' בארץ. זה לא מתחרה ישיר? שאלנו את סלצר. "תראה, בינתיים הם עוד בהתחלה. הקב"ה הוא מנהיג של העולם, ואני לא צריך לדאוג לכזה דבר. אני מאחל הצלחה לקליין". כשאנחנו מנסים לברר אם תיתכן איזו התאחדות בין המקהלות, אומר סלצר שהוא מעדיף לעבוד לבד. "אני אוהב להיות הבוס שלי, ולא מתחת למישהו אחר. כך אני עושה את מה שאני אוהב לעשות, ומכל הלב, וקשה לי להיות תחת שליטה של מישהו אחר".

האירוע האחרון בו שרו ילדי "שירה חדשה" היה לפני מספר שבועות, במקום מיוחד במינו. "הייתה זו הכנסת ספר-תורה לכותל המערבי", מספר סלצר, "וזו הייתה הרגשה מדהימה לשיר שם, ממש בערב חג השבועות". חלק מילדי המקהלה אף משתתפים מידי פעם בשבתות-חזנות, לצדו של החזן דוד ויינבך. ולהכנסת ספר-התורה הביא סלצר את ויינבך כהפתחה למארגני האירוע, אותו לא ישכחו במהרה המשתתפים. האווירה, המקום וקולות תפילת החזן והילדים, התערבבו להם אז לכדי הרגשה רוחנית נעלית במיוחד.

האלבום החדש יצא בארץ בערב חג השבועות, ובתיאום יפה - רוב שירי האלבום סובבים סביב נושא התורה: 'אשרינו', 'תורת ה' תמימה' וכו'. היהלום שבאלבום, לדברי סלצר, נמצא ברצועה האחרונה של הדיסק העונה לשם 'הדרן עלך', שיר באנגלית. השיר המיוחד נולד במעמד תורני שהיה בבנייני האומה. "הגאון הגדול הגרנ"צ פינקל נאם באותו אירוע, ואמר שהמילים הכי יפות שיהודי יכול להגיד, הן 'הדרן עלך תלמוד בבלי'. מאד התרגשתי מהדברים, וכך נכתב השיר".

בשיר עצמו, באלבום, שומעים את שירת ה"ימים" של הקהל, באותו אירוע בבנייני האומה, ואת דבריו של הגרנ"צ פינקל. "כל אחד ששומע את השיר הזה, מתלהב. כי ידועה מסירות הנפש של הגרנ"צ פינקל לתורה, וכששומעים אותו אומר את המילים הללו, הן מיד נכנסות ללב", אומר סלצר. מילות השיר מדברות על רעיון הדף היומי, ומשלבות בינו לבין הרעיון עליו דיבר הגרנ"צ פינקל באותו כנס תורני, וכן מדברות על בקשת האדמו"ר מקאליב שליט"א באותו כינוס, שכולם יקומו מהכיסאות ויגידו יחדיו 'שמע ישראל'. סלצר כבר יודע לספר, שהשיר נכנס חזק מאד ללב הציבור, כמו שירי רגש אחרים באנגלית מהעבר, כדוגמת "מאמע רחל" וכו'.

ממוסיקה לספרות

לעומת המלחין והמנצח נחמן סלצר, סופר המתח וסיפורי ההשגחה נחמן סלצר, הוא דמות שונה לגמרי, שאך במקרה שוכנת יחדיו עם דמות מנצח מקהלת הילדים. אם עדיין לא שמעתם על הנושא נחמן סלצר, אל תיבהלו. זה לא חור בהשכלה שלכם, כי למרות שכבר הוציא כ-12 ספרים עד היום והוא כותב וותיק ומוערך בעיתון "המודיע" באנגלית, רק לאחרונה תורגמו שניים מספריו לעברית. "תמיד אני אומר שאני יכול להיכנס לאולם בארץ, כאשר למעשה אני האדם הכי מוכר בו, אבל אף אחד לא מכיר אותי...", אומר סלצר בהומור, כשהוא מתכוון לכך ששמו מפורסם מאד כסופר וכותב בכל העולם, חוץ מהמקום בו הוא גר - ישראל... כ-50,000 איש קוראים את סיפורי ההשגחה פרטית שהוא כותב כל שבוע בעיתון "המודיע" באנגלית, כשחלק נוהגים בקביעות להקריא את סיפוריו - שרובם המוחלט אירעו באמת - מעל שולחן השבת. אלא שעד עתה כתב סלצר באנגלית בלבד, וכך נוצר האבסורד שבכל העולם הכירו אותו מלבד בארץ.

שלב הכתיבה בחייו החל בערך בגיל 23, כאשר למד בכולל הלכה בירושלים, ויום אחד החברותא שלו סיפר לו סיפור מרתק על ידיד משותף. "וואו, זה ממש סיפור לספר שלם", אמר לו אז סלצר, ולא התעצל. תוך תקופה קצרה יצא ספר-מתח שתיאר, בשינוי פרטים כמובן, את מאורעות אותו סיפור שסיפר לו החברותא. הספר יצא בארה"ב, ולמרות שלא היו לו יותר מדי ציפיות מהספר הזה, הוא נהיה להיט גדול בארה"ב. "ואז אמרתי לעצמי: אם אוהבים את הסגנון שלי, מדוע שלא אכתוב עוד?", מספר סלצר. וכך התחיל לכתוב ספר נוסף, אך בער בו החיידק לפרסם את דבריו בקביעות באחד מכלי התקשורת המרכזיים, והוא התחיל לחפש במה. בתחילה בדק אצל יונתן רוזנבלום, כותב מוערך בכמה עיתונים באנגלית, אם הוא מוכן להעסיק אותו בכתיבה יהודית עבור עיתונים שונים. המשרד של רוזנבלום שכן באזור סנטר 1 בירושלים, וסלצר הגיע לשם להיפגש אתו. רוזנבלום התרשם ממנו, אך הסביר לו שהוא לא יכול להעסיק אותו, ובחברה שלו עובדים רק הוא והמזכירה שלו.

כאשר סלצר יצא מהמשרד שלו, חיפש באזור מקום בו יוכל למצוא עבורו פרנסה. על אחד הבניינים נתקל בשלט מסקרן, והחליט להיכנס לבניין. הוא נתקל בחברה שלא הכיר את שמה, כאשר המזכירה הייתה עסוקה בטלפונים ושאר העובדים - במחשבים. לעזרתו ניגש אחד העובדים, שהתברר כמישהו גדול בשוק העיתונות היהודית בארה"ב, ושאל לרצונו. להפתעתו של סלצר, התברר לו כי במקרה גמור הגיע למערכת אחד העיתונים היהודיים בארה"ב.

כשסיפר לאותו עובד כי ברצונו לעסוק בכתיבה, שאל אותו העובד אם הוא יודע לכתוב. סלצר ענה לו בחיוב, ואף הוסיף שהוציא לאחרונה ספר. אותו אדם צילם כמה עמודים מהספר והבטיח להיות אתו בקשר בתוך שבועיים. אחרי שבועיים הם אכן שוחחו, אך לא היו בשורות גדולות. "אותו אדם אמר לי שהוא לא יודע אם אני יכול לעבוד אצלם, והציע לי שאנסה בעיתון 'המודיע' באנגלית. לא הבנתי אותו. אליי עצמי פונים היום מידי פעם אנשים שמבקשים לכתוב בעיתון, ואני עוזר להם מאד, ולפעמים אפילו שולח בעצמי חומר שלהם עבורם למערכת. תמיד טוב לעזור לאחרים, מה אכפת לך? אולי אתה מפספס את האדם הכי טוב בעולם? אך אותו אחד לא עזר לי בעניין". אחרי הסירוב בו נתקל סלצר באותה מערכת, הרגיש אכזבה, והדבר הראשון שניגש לעשות הוא כמובן - לכתוב סיפור שהטיב לתאר את רגשותיו.

בימים שלאחר מכן הוא התלבט אם אכן לגשת ל'המודיע', אך הפיתרון הגיע מכיוון אחר. "בסוכות של אותה שנה הגיע ארצה חבר של אבי, יהושע ליימן, מראשוני שוק הספרות החרדית, ובאותה תקופה החל לצאת לאור עיתון חדש, וליימן, ששמע עליי, ביקש ממני כמה סיפורים לעיתון. התחלתי אכן לעבוד אתו, אך תקופה קצרה אחר-כך, העיתון נסגר. אבל אז, אחרי כמה חודשי כתיבה בעיתון, הרגשתי מספיק בטוח לצלצל ל'המודיע'. יצרתי קשר עם עורכת המהדורה באנגלית, והיא שאלה אם אני סופר. אמרתי לה: '''הגיליון האחרון של 'המודיע' האחרון לפנייך? אם כן, תהפכי את העיתון ותמצאי פרסומת לספר שלי בעמוד האחורי'...

שלחתי לה חומר, ואכן מצאנו כיוון משותף, וכתבתי סיפור ראשון ב'המודיע', סיפור שכל העולם דיבר עליו". אחרי תגובות אוהדות מאד מהציבור שמאד אהב את הסגנון, העבודה ב'המודיע' נהייתה לקבועה, ומני אז ועד היום כותב סלצר ב'המודיע' סיפורי השגחה מרתקים בכל שבוע. במקביל, המשיך סלצר עם כתיבת הספרים וכתב עוד ספרי מתח, וכן ספרים עם סיפורי חיים של אנשים שעברו את השואה ועוד. בקיצור, סלצר ניטע כולו בתוך אדמת הספרות והעיתונות.

"יום אחד", הוא מספר, "היינו בשבת אצל זוג חברים, שהתארח אצלם זוג נוסף. האישה הייתה מוכרת לי מעט, וכששוחחתי איתם ושאלתי מה הם עושים ביום-יום, התברר לי שהיא עובדת באותה חברת-עיתונות שסירבה לקבל אותי בתחילה. כששמעה את שמי, שכבר היה ידוע אז, אמרה לי שהם אכן עשו טעות גדולה, ובמוצאי אותה השבת הציעה לי שאעבוד אצלם... אדם אף פעם לא יכול להבין את הכיוון של הקב"ה. הרי רק בגלל שבאותה חברה לא נתנו לי צ'אנס, מצאתי בהמשך את הכיוון והסגנון שלי, איתם אני כל-כך מצליח עד היום, כאשר כל שבוע קוראים עשרות אלפים את המסר שלי, ודור של ילדים גדלו על המסרים והסיפורים שלי. המעניין הוא שאני כותב סיפורים בסגנון הזה, ובדיוק הסיפור הזה קרה לי... וכך יש לי עד היום שותפות יפה עם 'המודיע'".

בארץ, יצאו בעברית רק שניים מספריו, 'הרשת' - סיפור מתח רב תהפוכות, ו'רגעים' - מסיפורי ההשגחה שכתב במהלך השנים. בתוך ארבעה ימים מאז יצא, מכר 'הרשת' 1,000 ספרים (מהדורה שלמה) בארץ, נתון מדהים לפי כל קנה מידה. איך מגיעים אליך כל אותם סיפורי השגחה? שאלנו את סלצר. "היכן שאני לא הולך, אנשים מספרים לי סיפורים כאלה", הוא מספר. "הייתי כעת בשיקגו בחתונה של תלמיד שלי בישיבה, שהביא אותי לשיקגו לשיר בחתונתו. היכן שלא שהיתי שם, אנשים הכירו אותו והציפו אותי בסיפורים, שחלק אכן כתבתי ואכתוב".

בנוסף לכתיבה בעיתון, עוסק כעת סלצר בכתיבת סיפורה של אישה מבוגרת מפתח-תקווה שעברה את מאורעות השואה. "תמיד אהבתי לשלב את לימוד התורה ואת היצירתיות שבי, וחיפשתי תמיד לעשות את מה שאני אוהב לעשות", אומר סלצר. "צריך לשמוח בזמן שלומדים תורה, ולמצוא את הזמן לעשות גם את מה שאנחנו טובים בו. אם מעניין אותך רק לימוד תורה - אשריך וטוב לך. ואם אתה אוהב גם מוזיקה, אז פשוט צרף את זה ביחד! זה גם מאד חשוב".

אם התעניינתם איך נראה סדר יומו של אדם שגם מלחין, מנצח מקהלה, גם כותב ספרים ולעיתונים וגם לומד מידי יום בכולל - התשובה היא שפשוט צריך סדר יום מאורגן, כפי שאומר סלצר. בבוקר הוא בדרך כלל לומד במיר, כאשר בדרך לירושלים מבית-שמש הוא כותב, במחשב הנייד הקטן שברשותו. יש ימים שהוא בחזרות בצהריים עם המקהלה בירושלים, ויש ימים שהוא עם המקהלה בבית-שמש. "אבל בכל זמן ביום שאתה עושה משהו, צריך להיות מרוכז באותו דבר ולהתמקד בו", מסביר סלצר את סוד ההצלחה בעיסוק בתחומים רבים כל-כך, ועוד לא דיברנו על השיעורים שהוא מוסר מידי פעם בישיבות שונות.

מה אתה הכי אוהב לעשות מכל עיסוקיך היצירתיים?

"זה קשה לענות. אני ב"ה אוהב כל דבר וקשה לי להגיד מה יותר. כמובן שאין כמו לעמוד על במה בסיום הש"ס בבנייני האומה או בהכנסת ספר-תורה בכותל יום לפני שבועות ולשיר 'תורת ה''. איזה 'גישמאק' זה! אבל זה גם גישמאק לפתוח את העיתון ולקרוא מכתבים שכותבים קוראים מכל העולם על סיפוריי. אתה יודע שאתה בכוחותיך עושה רושם בכל העולם. הייתי פעם באנגליה לצורך אירוע עם המקהלה, והתפללתי מנחה בגולדרס-גרין, והיה שם מגיד-שיעור מסוים, לבוש פראק. אחרי התפילה הוא לקח אותי טרמפ ושאל אותי לשמי. כשאמרתי לו, הוא שאל אם אני זה שכותב ב'המודיע'. שתבין, זה היה מגיד-שיעור חשוב, עם 'קהילות יעקב' ביד, והוא אומר לי שהוא קורא רק אותי ב'המודיע'.

"ראש ישיבת רבי חיים ברלין, הרה"ג אהרן שכטר, נוהג להזמין אליו בכל ליל שבת בחורים מהישיבה לסעודה, ובכל הסעודה הוא דורש דברים על פרשת השבוע. בחור שהיה אצלו באחת הפעמים, סיפר לי שהיה לו 'המודיע' באותה שבת, והרב פשוט התחיל לדרוש באותה סעודה על הסיפור שלי... כך גם סיפר לי בחור שאביו הוא ראש ישיבה בליקווד, שבבין הזמנים אביו קורא את הסיפורים שלי. הייתה לי הרגשה מאד מיוחדת כששמעתי את כל הדברים האלה.

ראשי-הישיבות הכי חשובים קוראים את הסיפורים שלי!".























 

  תגיות: אוהל - ליפא שמעלצר - נחמן זלצער - שירה חדשה

35% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

1. אלבום מהמם! ממליץ בחום!!!! (ל"ת)

יוני | כ"ד מנחם-אב ה'תשע"א
2. לא הכרנו וגם לא נכיר חלשששששש (ל"ת)

יוני | כ"ד מנחם-אב ה'תשע"א
3. שיהיה המון בהצלחה
ותוציא עוד ספרים בעברית בבקשה......
מיטל | כ"ה מנחם-אב ה'תשע"א
4. מישו באמת קרא את כל הכתבה? (ל"ת)

ללא שם | כ"ה מנחם-אב ה'תשע"א
5. מתה עליהם!!!!!!!!!!!
ככה זה ... הוא מפיק תןתח!!!!!!!!!!
ת'אמת קראתי רק ת'כותרת אבל אפשר להבין מה כתוב ב"חפירה" הזו....
שירה חדשה עלו והצליחו!!!!!!!!1

נ.ב. - אהבתי ת'תמונות! =]
[=ממ* עם *!פ* של א!פ*=] | כ"ה מנחם-אב ה'תשע"א
6. לא תאמינו קראתי הכל
וזה מענין שווה לנסות
חיה | י"ד אלול ה'תשע"א
7. כתבה מעניינת.....
בוגר מיאמי זה פשוט בוגר מיאמי,מכל ההיבטים.....
האמת שהם ממש טובים! חזקו ואמצו!
מתענינת | י"ב תשרי ה'תשע"ב

 
קול ברמה: משדר הוקרה למוזיקאי עמי כהן
עמירם בן לולו במשדר הוקרה בקול ברמה למוזיקאי והמעבד עמי כהן ותזמורתו שמציינים השנה עשרים שנות מוזיקה על במות ושמחות, בהשתתפות הזמרים: שלמה כהן, משה לוק, יוסי ברגר ומנדי ג'רופי. האזינו
מפגש מוסיקלי היסטורי בחולון • גלריה מרהיבה
זה מעמד העשור לפרויקט תחרות כתיבת חידושי התורה של בני התורה בעיר חולון, שבה משתתפים כמיטב המסורת מאות מתושבי העיר. ענקי הזמר החסידי אברהם פריד ומרדכי בן-דוד איחדו כוחות
חיים טויטו בגלריה נוצצת מקונצרט ׳האסק׳ ה-31
הקונצרט השנתי התקיים בסימן הצדעה למלחיני המוסיקה החסידית במהלך השנים כאשר כחלק מתוכנית הקונצרט עלו יחד המלחינים והאמנים וביצעו יחד את מיטב הלהיטים
אבא של ליפא: הרב ראובן שמעלצר ז''ל
מארה''ב מגיעה הבשורה המרה על פטירתו של הרב ראובן שמלצר ז''ל מזקני וחשובי חסידי סקווירא, אביו של אמן המוזיקה החסידית ליפא שמלצר • ''תמיד חי בפשטות וצניעות''
מיוחד: גדול המלחינים היהודים בעולם בכתבת צבע מדליקה
יוסי גרין, האיש מאחורי השירים 'תניא', 'אדרבה', 'ענווים' ועוד שורה של שלאגרים חסידיים, חיבר את הלהיט הראשון שלו כנער תוך הקשה אקראית על קלידי הפסנתר • המלחין שמלווה כבר שנים את ענקי הזמר