דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
9.21.2017 | יום חמישי א' תשרי ה'תשע"ח | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין

השיר ׳הכי הכי׳ בפרויקט המוסיקלי של שלאגר
וחזקת ׳דדי׳
לאותו הזמן ׳מוטי שטיינמץ׳
אגדלך ׳יידל׳
נרי ׳גד אלבז׳
כינור ׳לוי פלקוביץ׳
לא ברשימה

ראשי | חדשות | גוונים של גרין
כותב השורות יוסי גרין

דאגה מניין • הטור של יוסי גרין

למרות שעם-ישראל שואף להישאר נפרד ונבדל מתרבות שאר האומות, תמיד יימצא רעיון כזה או אחר שיצליח לחלחל גם אלינו. ובמקרה זה, בחוויה תרבותית כמעט מקבילה, עומס של שירים בנושא הדאגה פרצו גם לבמות שלנו • יוסי גרין בטור נוסף ומרגש מתוך הסדרה ''גוונים של גרין''

יוסי גרין | י"ד תמוז ה'תשע"ה | 7/1/2015

תכונה נפוצה ביותר שאנחנו נושאים עימנו לאורך מסע חיינו - היא הדאגה. חלקנו דואגים פחות, חלקנו יותר, אך כולנו דואגים מעת לעת על דברים כאלה או אחרים.

כשבוחנים לעומק את צורתה של הדאגה, רואים שדאגה היא חשש בהווה על אירוע לא רצוי שעלול לקרות בעתיד. לפני מספר שנים השיר " Don’t worry, Be happy " (אל תדאגו, היו בשמחה) היה להיט פופולארי של זמר בשם בובי מקפרין. דעתי האיתנה הייתה שהדחייה האוניברסלית של התכונה הלא רצויה הזו, היא שדחפה את השיר הפשוט הזה להמנון בינלאומי כה גדול. נראה כי אין אחד מאיתנו שאוהב לדאוג.

למרות שעם-ישראל שואף להישאר נפרד ונבדל מתרבות שאר האומות, תמיד יימצא רעיון כזה או אחר שיצליח לחלחל גם אלינו. ובמקרה זה, בחוויה תרבותית כמעט מקבילה, עומס של שירים בנושא הדאגה פרצו גם לבמות שלנו. ובהיותי מעורב במקצוע המשמח הזה של כתיבת מוסיקה לרווחת ולשמחת עם-ישראל, התחלתי לחפש אף אני במקורותינו הקדושים חומר בנושא זה. איכשהו, עם סיעתא דשמיא גדולה, נחשפתי לביטוי הבא העוסק בהיבט של הדאגה כפונקציה של זמן:

"העבר אין והעתיד עדיין וההווה כהרף עין... דאגה מנין".

הביטוי הנ"ל מפרק את מסע חיינו לשלושה חלקים של זמן: לעבר, הווה ועתיד, ונראה כאומר: "מדוע בכלל לבזבז זמן בדאגה - כשהעבר אינו, העתיד לא קיים עדיין וההווה חולף כהרף עין. מנין אם כן יש בכלל זמן לדאגה?".

את הביטוי הזה מצאתי באוסף לא מיוחס של אמרות, ובעקבותיו התחלתי לחפש את מקורו במקורות זמינים בספריות שונות שנהגתי לפקוד לעיתים תכופות )שנים רבות לפני שהחלו נפוצות אפשרויות חיפוש ברשת הממוחשבת(. בתחילה, מצאתי שהטקסט מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא, אך לא הצלחתי לאתרו בכל כתביו. אחר-כך מצאתיו מיוחס ל"פלא יועץ" שציטטו בספריו כאמרה "בשם החכם" )בעילום שמו(, אם כי הטקסט היה קצת שונה. כמו כן, מצאתי שהחת"ם סופר ציין אותו לבנו, הכתב סופר, וציטט אותו באופן ספציפי בשם השל"ה הקדוש. למרות שגם מקור זה בסופו של דבר התברר כלא ברור, העובדה שמצאתי את שני המקורות הללו - החת"ם סופר והפלא יועץ - מצטטים אמרה זו כסוג של ריפוי ומזור אפשרי לנושא ה"דאגה", עזרה לי להשתמש בה בעצמי בקשיים אישיים שהיו לי. זה היה יעיל ביותר עבורי כששהיתי עם אימי ע"ה בבית החולים, כאשר אושפזה והייתה בכאב גדול. אני זוכר את עצמי מחזיק בידה וחוזר על המשפט הזה שוב ושוב בניסיון לשבור את הכאב לחלקים זעירות, כמעט אפסיים, של יחידות זמן.

ברוח הזו התיישבתי ערב אחד על יד הפסנתר, כשאני אוחז את הטקסט המרתק הזה ומתחיל באופן אירוני להרגיש קצב, כמו 'רגאיי', והתחלתי לכתוב את השיר. השיר הוקלט והפך לשיר ידוע, אימות נוסף לציפיות שלי שזהו נושא שיעניין את הציבור.

אך סקרנותי עוד לא שקטה. המשכתי את המחקר שלי, ומצאתי עוד טקסט מרגש, אבל הפעם מנוגד, שנכתב על ידי אחיו של המהר"ל ב'ספר החיים' וקבע שאדם לא דואג מספיק על דברים חשובים, אלא דואג על דברים שאינם חשובים מספיק.

"אדם דואג על דמיו ואינו דואג על ימיו. דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים".

בניגודיות של זמן וכסף, הביטוי מקונן על האובססיה האנושית של האדם לדאוג לממונו ומעודד אותו לדאוג לימיו הבלתי חוזרים בחייו. ושוב חזרתי אל הפסנתר וההלחנה, עם מבנה דומה לשיר הראשון אך בקצב שונה, והמשכתי לכתוב שיר חדש שני במספר, על הנושא הזה. שיר זה נכתב, אמנם, במקצב 'סווינג' )-מתנדנד(, שנשמע כמפרש נכון את הוויכוח התמידי לשני הצדדים שיש לאדם לגבי זמן וכסף...

ובכן, כעת היו לי שני שירים עם רעיונות מנוגדים בנושא הדאגה, והרגשתי חיוב "לפתור את הבעיה"...

ערב אחד, אחד מהשותפים המוסיקליים שלי ניגש אליי הביתה בכדי לעבוד איתי על פרויקט חדש. באותה הפעם החלטנו ליישב את הוויכוח על הפסנתר אחת ולתמיד, וכמו שכתבנו אז:

"נישט גע'דאגה'ט יודן, עס וועט שוין באלד קיין חלום מער נישט זיין".

הייתה זו הטפה לאלו שבזמן שהולכים לישון חולמים על גאולה, ובעצב מתעוררים בבוקר ומוצאים את עצמם עדיין בגלות - להפסיק לדאוג, מפני שחלום זה הוא כמעט כמציאות, והמשיח בקרוב יהיה איתנו.

לפני שנמשיך, אני רוצה להציג נקודת מבט מעניינת ומנוגדת בכל הקשור למשפט הפתיחה שלנו לגבי הדאגה כפי שהיא מתייחסת לזמן. גיליתי זאת רק לאחרונה, בעת כתיבת טור זה. בדיון בפסוק שבו נקבע "כי האדם עץ השדה", אחד מראשי הישיבות הגדולות של הדור הקודם, הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, מסביר כי בהשוואת האדם לעץ, הפסוק אומר שכשם שעץ בהכרח מורכב משניים - השורשים )עברו( כמו גם הענפים )עתידו(, גם היהדות וכלל ישראל צריכים לדאוג לקשר עם שניהם - העבר והעתיד. בתוקף הוא לא מסכים עם משפט הפתיחה שלנו ומכריז במקום זה:

יש עבר, יש עתיד, וההווה הוא הגשר המקשר את העבר עם העתיד. ואם כן, יש לדאוג.

העבר אכן קיים, העתיד אכן קיים, ואילו ההווה הוא הגשר המחבר את העבר שלנו לעתיד שלנו. אז בהחלט יש לנו מקום לדאגה!

שנים רבות חלפו מאז הייתה לי את אותה 'מוזה' ראשונית של יצירות בנושא ה"דאגה" עם כל הפילוסופיות הגדולות שליוו אותן, ואני יכול לומר בכנות כי כמו לכל אחד אחר, החיים הביאו איתם הרבה מצבים מאתגרים, הן אישיים והן פיננסיים, שבהם נאלצתי להתמודד עם בעיה קשה זו. אני רוצה גם להודות בגלוי שלמרות שנלחמתי באומץ, לא תמיד השגתי את הניצחון, והרבה פעמים נכנעתי לתכונה המתישה הזאת של הדאגה. זה היה מזמן, לאחר שעברתי תקופה מאתגרת במיוחד בחיים העסקיים שלי. הוריקן "סנדי" הביא אתו הרבה הפסדים וגרם לי ללילות רבים ללא שינה ולדאגה להמשך הפרנסה - עד שנהייתי מודע למהלך אפשרי בתחום הזה, מהלך שמאוד הועיל לי ואני רוצה לחלוק אותו עם קוראיי היקרים:

בין אינספור השיעורים הנלמדים מהתורה בנושא הפרנסה בפרשת ה"מן", אחד הבסיסיים ביותר לדעתי הוא שכמות מדויקת של מזון נפלה מן השמים בכל יום, "עומר לגולגולת", כמות שנועדה לכל אדם בכל משפחה. אף אחד לא קיבל יותר או פחות. היו כאלו שאולי ניסו לקבל יותר על-ידי הבאת סל גדול יותר או כמה סלים, אבל בסופו של יום לא היה שום הבדל, והם נשארו עם אותה כמות בדיוק של "עומר לגולגולת". בכל יום היה בוודאי זמן שבו המאמץ לאסוף את המנה היומית תם ונשלם. זמן זה מייצג בעיניי את סופו של המאמץ היומי שלנו לאסוף פרנסה. מה שהבנתי אז הוא שדאגת הפרנסה קשורה באופן הדוק לפרנסה עצמה. הכוונה היא שבדיוק כמו שהוגבל הזמן שבו על האדם ללקט את המן, כך גם הוגבל הזמן שבו על האדם לדאוג לאיסוף המן. ואם איסוף המן, כלומר יום העבודה, הסתיים בשעה 17:00 אחר הצהרים, אז הדאגה הקשורה לפרנסה צריכה להסתיים אף היא בשעה 17:00 באותו היום.

המשך דאגה לפרנסה של מחר )או הדאגה בשבת ח"ו, שאז לא ירד המן(, דומה הוא לניסיון ללקט יותר מ"עומר לגולגולת" לאותו היום. והתורה אינה מסתירה את מה שאמר הקב"ה לגבי אלו שניסו להגדיל את המנה היומית שלהם או ללקט ח"ו את המן בשבת.

מהלך זה לימד אותי לקח חשוב על דאגת הפרנסה שחוויתי באותו הזמן. הכרחתי את עצמי להרגיש שכאשר זמן הפרנסה באותו היום הסתיים, באותה שעה הסתיימו גם דאגותיי ליום הבא. ממש דחיתי את דאגות הפרנסה - ליום הבא. מצב זה איפשר לי להמשיך הלאה ולנצל את שאר היום לדברים אחרים, קלים יותר או יקרים יותר...

אולי... ללמוד ולהתחבר לתורה עוד קצת...
אולי... לחוות עוד את החמימות של המשפחה האוהבת שלי...
ומי יודע, אולי אפילו לנצל את הזמן כדי לכתוב עוד שיר יהודי...

הטור מתפרסם בעיתון קול ישראל - מבית קו עיתונות.

 

  תגיות: גוונים של גרין - טור - יוסי גרין

41% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

לא נמצאו תגובות! הוסף תגובה

 
הטור של יוסי גרין חוזר: ״אדרבה״, השביל לאהבת השם
כלל ישראל מצוּוֶה לגלות ולפתח כל הזמן מצב רוחני נשגב ומורם מאוד הנקרא 'אהבת השם'. גדולתה וחשיבותה של מטרה נעלית זו, נלמדת מהעובדה שהיא באה מיד לאחר הפסוק הראשון של קריאת שמע. הטור של גרין
גוונים של גרין: ''הפסנתר והכיסא האדום המרופד''
היום הזה התחיל עבורי כמו עוד יום רגיל של עבודה. התעוררתי מוקדם לתפילת שחרית, יצאתי לעבודה בזמן לאחר ארוחת-בוקר, והגעתי לחנות בה עבדתי לעוד יום עבודה שגרתי ללא אירועים מיוחדים • הטור השבועי של יוסי גרין
השראה ויצירתיות במוסיקה היהודית • הטור של יוסי גרין
דמיינו לעצמכם! מנגינה ומילים המתמזגות יחד לכדי יצירה מופלאה הגורמת לנו השראה, התרוממות-רוח ואושר אמיתיים, ולעיתים אף לפרוץ בריקוד • יוסי גרין בטור מרתק מתוך הסדרה ''גוונים של גרין''
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • הטור השבועי של יוסי גרין
איני יודע מה היה בדיוק באותו ערב גורלי לפני שנים רבות, שגרם לי לעבור לפסנתר כאשר נתקלתי לראשונה בסיפור ששינה את חיי, מה שהיום קרוי במילים קצרות ''סיפורו של 'תניא'''. טורו השבועי של גרין
בקדמת החדר • הטור השבועי של יוסי גרין
בחדר המרשים משתררת דממה, אך ניתן לחוש באווירה כבדה, רצינית ורבת עוצמה. העוצם את עיניו יחוש שכל הנוכחים שרויים במחשבה עמוקה המתאימה לגודל ועוצם המעמד. הטור השבועי של יוסי גרין