דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
4.23.2017 | יום ראשון כ"ז ניסן ה'תשע"ז | ב"ה
 
- שיר 2 השבוע בחנויות

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לדרך... פרטים בהמשך

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין

מהי דעתך על אלבומו החדש של יעקב שוואקי
אחד האלבומים היפים שהיה לו
מעדיף את המוסיקה של היום
לא שמעתי

ראשי | חדשות | גוונים של גרין
יוסי גרין על ציונו של רבי אלימלך מליז'ענסק

הטור של יוסי גרין חוזר: ״אדרבה״, השביל לאהבת השם

כלל ישראל מצוּוֶה לגלות ולפתח כל הזמן מצב רוחני נשגב ומורם מאוד הנקרא 'אהבת השם'. גדולתה וחשיבותה של מטרה נעלית זו, נלמדת מהעובדה שהיא באה מיד לאחר הפסוק הראשון של קריאת שמע - העדות האולטימטיבית שלנו לאחדות השם • הטור השבועי של יוסי גרין חוזר בשלאגר

יוסי גרין | ב' מרחשון ה'תשע"ו | 10/15/2015

כלל ישראל מצוּוֶה לגלות ולפתח כל הזמן מצב רוחני נשגב ומורם מאוד הנקרא 'אהבת השם'. גדולתה וחשיבותה של מטרה נעלית זו, נלמדת מהעובדה שהיא באה מיד לאחר הפסוק הראשון של קריאת שמע - העדות האולטימטיבית שלנו לאחדות השם שעליה אנו מכריזים פעמיים ביום. מיד לאחר הצהרת 'שמע ישראל', מגיע הציווי של "ואהבת את השם... בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

שתי קושיות נפוצות ביותר בנושא זה, אשר צצות מבין האתגרים הנובעים מהניסיון להבין ולקיים את מצוות 'אהבת ה'': ראשית, היות שאהבה היא רגש, איך ייתכן שאדם מצוּוֶה ליזום או לעורר רגש? האם זה אפשרי לאדם להחליט שהוא יאהב? ובהנחה שאכן כך, מתעוררת אם כן השאלה הבאה והשנייה: נניח ואפשרי 'להחליט' שאוהבים ולהרגיש זאת, אבל איך מתקשרים אל הנוכחות של הקב"ה? היכן היא? איך מגיעים אליה? צדיק הדור הוא אולי במדרגה שהוא מרגיש את הנוכחות של הקב"ה, אבל איך אנחנו יכולים להרגיש את נוכחותו של הקב"ה?

אני בטוח שרבים הרהרו בנושאים משמעותיים וחשובים אלה. מאחר שאנו נמצאים בתקופה קשה עם המצב הנוכחי, ימים שנראים כמתאימים יותר לבחון מחדש את האהבה שלנו לאחינו ואחיותינו היהודים, רציתי לשתף אתכם בהשראה שהייתה לי בנושא, שהביאה עימה את השיר 'אדרבה', השראה שקיבלתי כשראיתי את המילים של 'אדרבה', שיר שאני מאמין ששינה הרבה בסיעתא דשמיא.

ישנן יצירות רבות של תפילות ותחנונים שחוברו על-ידי גדולי העבר שנקראות 'תפילות לפני התפילות'. תפילות אלו נועדו להכין את האדם לתפילה עצמה. בסידורים רבים מופיעות תפילות אלו ממש בהתחלה, לפני תפילת שחרית.

בין היצירות הרבות האלו קיימת תפילה תמציתית קצרה בשם האר"י ז"ל:

"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך'".

תמיד תהיתי מה יכולה להיות הסיבה והמשמעות העמוקה למיקומה של תפילה זו בשלב זה בבוקר, לפני תפילת שחרית. לכאורה, הייתי מצפה בתפילה כזו להתייחסות ישירה יותר למצווה של תפילת שחרית, משהו כמו:
"הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות תפילת שחרית".

ובכל זאת, זהו הנוסח של האר"י ז"ל, ומהתייחסותו למצווה כללית זו של אהבת-ישראל, ניתן לומר שיש בה חשיבות להכנתו של האדם לתפילה, יותר מאשר הכנה על-ידי התייחסות רק למצווה הכללית לפניה הוא עומד, מצוות התפילה.

לאחר התבוננות והתעמקות במקורותינו על עניין זה, העניין אט אט הפך עבורי לקצת יותר ברור. מאחר שאחת המטרות העיקריות של התפילה היא להגיע למדרגה של אהבת השם, שכפי שאמרנו קודם לכן צפויה להתקיים מיד לאחר קריאת שמע, האר"י הקדוש נותן לנו עצה כיצד באפשרותנו להגיע למצב זה, וכמו כן - אולי גם מציג לנו את האופן שבו אנו יכולים להתחבר לקדושה, בדגש על האהבה. האר"י למעשה אומר: היות ולכל אחד ואחת מישראל יש ממש חלק אלוק ממעל - הנשמה שהקב"ה נפח בנו, וכן חלק ממשי, שהוא הגוף. וכביכול, הנקודה הזו שמופיעה בתוכו של כל אדם מישראל - היא ההתחלה של נקודת הגישה להשיג יותר, כביכול, את הנוכחות של ריבונו של עולם. זה המקום בו אנו יכולים למקד את אהבתנו על מנת להגיע לריבונו של עולם! זה לגמרי בר השגה אם רק נרצה להגיע אליו. זה נמצא סביבנו, בתוך אישיותם של אחינו ואחיותינו בני- ישראל! מה שעלינו לעשות הוא רק לפתוח את העיניים ולראות את מעלותיהם ויופיים הפנימי של אחינו ואחיותינו היהודים שנמצאים ממש לידינו. "אַדְרַבָּה, תֵּן בְּלִיבֵּנוּ שֶׁנִרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם". שנראה את המעלות, ושלא יהיו בינינו מתחים.

האר"י ז"ל מלמד אותנו לרדוף אחר ההבנה הזו כשאנו מכינים את עצמנו לתפילה. ופתאום, ממש לפנינו, במלוא הדרו נמצא הייצוג של הקב"ה - בצורתו של יהודי אחר! יתר על כן, דברי האר"י נראים כאומרים לנו שזוהי הגישה והדרך האולטימטיבית היחידה להשגת מעמד של אהבת השם.

ופתאום מתברר לנו מדוע בצד ההפוך בדיוק, בניגוד מוחלט לאהבת ישראל - עומד היצר הרע, ה'בעל דבר'. כעת מובן מדוע הוא עובד כה קשה ליצור בעיות ומחלוקות בין כלל ישראל, כי זה כנראה הדבר האחרון שהוא יאפשר לנו לחוות. 'אהבת ישראל' הופכת כעת לאיום הגדול ביותר על ה'בעל דבר', שחייב לעשות כל שביכולתו כדי לסכל את הקשר הזה. כעת מובן למה ה'בין אדם לחברו' כה קשה לביצוע, למה כל-כך קשה לנו לחיות באחדות. היצר הרע יוצר אשליות שווא שאיכשהו ניתן להגיע ישירות ל'אהבת השם' בדרך קיצור מסביב ל'אהבת ישראל'. אבל האר"י ז"ל, עם חיבור התפילה הקצרה והחזקה הזו, מציין נתיב נכון ואומר כי אין קיצור דרך אחר לאהבת ה' מאשר לעבור תחילה במסלול של אהבת ישראל.

עוד אחת מהתפילות הנ"ל שנהיו ידועות כ'תפילות לפני התפילה', היא התפילה של רבי אלימלך מליז'ענסק. בגוף התפילה, רבי אלימלך כותב את מה שבהתחלה נראה כמו הצהרה מסתורית המכילה שני רעיונות שאינם קשורים זה לזה. ההתחלה מוכרת:

"אַדְרַבָּה תֵּן בְּלִיבֵּנוּ שֶׁנִרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ וְלא חֶסְרוֹנָם, וְשֶׁנְדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיך, וְאַל יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם שִׂנְאָה מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה"...

כאן מפרט לנו רבי אלימלך את כל המכשולים בדרך להשגת אהבת ישראל, ואז ממשיך עם מסקנה שאינה קשורה לכאורה, על כניסתה הפתאומית של אהבת השם:

"וּתֱחַזֵק אוֹתָנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ כַּאֲשֶׁר גָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְהֵא הַכֹּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ".

איך כבוד ואהבה ליהודי אחר מפתחים בתוכנו אהבת השם חזקה? פתאום מתברר שרבי אלימלך התייחס לדרך לאהבת השם הנ"ל, אהבת השם אליה ניתן לגשת רק על-ידי מעבר בתחנה הראשונה - שהיא אהבת ישראל.

(ואגב, תמיד האמנתי שההערכה החזקה של עם-ישראל לרעיון החשוב הזה, היא שהפכה את השיר 'אדרבה' לנכס צאן ברזל, בחסדי השם).

לבסוף, את התובנה הזאת הבהירה חידה אחרת שהתמודדתי עימה במשך שנים. המילים הראשונות שאנו אומרים בתפילת שבת הן:

"לכו נרננה לשם, נריעה לצור ישענו".

מהי המשמעות של המילים הראשונות הללו? לכאורה הרי נראה כי המילים "בואו נרננה", היו נכונות יותר!? שכן, כאשר אנחנו מזמינים מישהו לשיר יחד איתנו, אנחנו לא מבקשים ממנו: 'לך לשיר איתנו', אלא אומרים לו: 'בוא לשיר איתנו'. ועדיין, קבלת שבת מתחילה במילה התמוהה הזו, "לכו".

ההסבר האפשרי לכך, הוא כזה: מכיוון ששבת היא הזמן המיוחד והמתאים להשגת מדרגות ב'אהבת השם' יותר מאשר ימי השבוע האחרים, בן אדם שיכול היה לחשוב שיש קיצור דרך אפשרי לעקוף את 'אהבת ישראל' כתחנה הראשונה לפני אהבת השם, מיד ייתקל במילה המסתורית "לכו" הפותחת את תפילות השבת, וקוראת לכל אחד ללכת ברצף הנכון. ברגע בו אנחנו נכנסים לבית-הכנסת בערב שבת, אנחנו מתבקשים להביט סביב ולהתמקד ביופיו של כלל ישראל הראוי בהחלט לאהבה שלנו! ומי יודע...

יכול להיות ששלוש האותיות הללו במילה "לכו", שהיא כאמור המילה הראשונה שמובילה אותנו אל שבת-קודש, מרמזות על המסר הזה בדיוק בנוטריקון שבהן:

ו'אהבת ל'רעך כ'מוך.

הטור מתפרסם בעיתון קול ישראל - מבית קו עיתונות.

 

  תגיות: גוונים של גרין - יוסי גרין

67% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

לא נמצאו תגובות! הוסף תגובה

 
גוונים של גרין: ''הפסנתר והכיסא האדום המרופד''
היום הזה התחיל עבורי כמו עוד יום רגיל של עבודה. התעוררתי מוקדם לתפילת שחרית, יצאתי לעבודה בזמן לאחר ארוחת-בוקר, והגעתי לחנות בה עבדתי לעוד יום עבודה שגרתי ללא אירועים מיוחדים • הטור השבועי של יוסי גרין
דאגה מניין • הטור של יוסי גרין
למרות שעם-ישראל שואף להישאר נפרד ונבדל מתרבות שאר האומות, תמיד יימצא רעיון כזה או אחר שיצליח לחלחל גם אלינו. ובמקרה זה, בחוויה תרבותית עומס של שירים פרצו גם לבמות שלנו. הטור של גרין
השראה ויצירתיות במוסיקה היהודית • הטור של יוסי גרין
דמיינו לעצמכם! מנגינה ומילים המתמזגות יחד לכדי יצירה מופלאה הגורמת לנו השראה, התרוממות-רוח ואושר אמיתיים, ולעיתים אף לפרוץ בריקוד • יוסי גרין בטור מרתק מתוך הסדרה ''גוונים של גרין''
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • הטור השבועי של יוסי גרין
איני יודע מה היה בדיוק באותו ערב גורלי לפני שנים רבות, שגרם לי לעבור לפסנתר כאשר נתקלתי לראשונה בסיפור ששינה את חיי, מה שהיום קרוי במילים קצרות ''סיפורו של 'תניא'''. טורו השבועי של גרין
בקדמת החדר • הטור השבועי של יוסי גרין
בחדר המרשים משתררת דממה, אך ניתן לחוש באווירה כבדה, רצינית ורבת עוצמה. העוצם את עיניו יחוש שכל הנוכחים שרויים במחשבה עמוקה המתאימה לגודל ועוצם המעמד. הטור השבועי של יוסי גרין