דואר אדום | קליק אחד ושלאגר אתר הבית
10.19.2017 | יום חמישי כ"ט תשרי ה'תשע"ח | ב"ה
 
- אלי הרצליך בעבודות על אלבומו השני עם יואלי דיקמן משה לאופר ואלי קליין ואיצי ברי

- יוסי גרין מסיים בימים אלה פרוייקטים שונים עם ׳שלמה שמחה׳ ומקהלת ׳יידיש נחת׳

- הפרוייקט הגדול של שלאגר יוצא לחנויות בארה״ב ובארץ ע״י חברת ניגון מוצאי תשעה באב.

- האלבום הישראלי של אברהם פריד ״כמה טוב שנפגשנו״ בחנויות מוצאי תשעה באב

- מיילך קאהן מוציא מיד לאחר תשעה באב את אלבומו הבכורה ׳יעדער איינער׳

- מוטי שטיינמץ בשלבי מיקסים סופים לאלבום הביכורים שלו. על העיבודים חתומים משה לאופר ויואלי דיקמן - תאריך השקה: נדחה לר״ח שבט

- יוני שלמה מסיים בימים אלה הקלטות לאלבומו החדש - פרטים בהמשך

- גדול המלחינים יוסי גרין התחיל לעבוד על ״התו העשירי״. פרטים יבואו

- הזמר צודיק גרינוואלד עובד במרץ על אלבומו השני, איתו ישיק קליפ וידאו מושקע. על ההפקה יוסי גרין

השיר ׳הכי הכי׳ בפרויקט המוסיקלי של שלאגר
וחזקת ׳דדי׳
לאותו הזמן ׳מוטי שטיינמץ׳
אגדלך ׳יידל׳
נרי ׳גד אלבז׳
כינור ׳לוי פלקוביץ׳
לא ברשימה

ראשי | חדשות | מוזיקה
צילומים: חנני בלייך, ובאדיבות 'עמי מגזין' ומרדכי בן דוד

הצעקה הלא אחרונה: ראיון מיוחד עם מרדכי בן דוד • מיוחד

בניגוד להצהרתו מהעבר, מרדכי בן דוד משיק אלבום חדש, ולכבוד המאורע ישב לראיון אישי ופתוח עם חנני בלייך • הוא חוזר אל הרגעים הגדולים של הקריירה שלו, עונה למבקרים, וחושף כי הוא בעיצומה של כתיבת ספר חדש • וגם: מה יש לו להגיד על כל המוזיקאים איתם עבד בדרך • הצעקה הלא אחרונה

חנני בלייך | ח' תמוז ה'תשע"ז | 7/2/2017

בניגוד להצהרתו מהעבר, מרדכי בן דוד משיק אלבום חדש, ולכבוד המאורע ישב לראיון אישי ופתוח עם חנני בלייך * הוא חוזר אל הרגעים הגדולים של הקריירה שלו ("לא אשכח את הנחת אבן הפינה של עמנואל"), עונה למבקרים ("דברים השתנו מאז האלבום הראשון, אבל אני לא חושב שהאלבום החדש הוא 'המוזיקה של היום'"), וחושף כי הוא בעיצומה של כתיבת ספר חדש על הרבי מריבניץ זצ"ל, אותו ליווה במשך חמש שנים * וגם: העלון השבועי התורני שהוא מוציא שהוא מוציא, הנוסח בבית הכנסת שפתח ומה יש לו להגיד על כל המוזיקאים איתם עבד בדרך * הצעקה הלא אחרונה

זה היה לפני כמה חודשים, קצת אחרי סוכות השתא. בהיכל התרבות המקומי בפתח תקווה נערך ערב הוקרה לבני ישיבות צעירים תושבי העיר, שבחודשים שקדמו לאותו ערב כתבו "חבורות" עמקניות שהועברו לשיפוטם של חבר תלמידי חכמים שבחר את החבורות הטובות ביותר, ומעל הבמה ניתן לכותבי החבורות פרסים שונים לעידוד כתיבת וחידוש חידושי התורה.

את הבמה בערב המכובד הזה, כיבדו ראשי ישיבת "אור ישראל", הגאון רבי יגאל רוזן שליט"א והגאון רבי מרדכי רבינוביץ שליט"א, ואיתם עוד שורה ארוכה של רבני העיר וראשי ישיבות מפתח תקווה. אחרי ההכרזה על הזוכים, פרצה כמו מאליה שמחה של מצווה באולם, שהתגברה עוד ועוד. את הערב הזה הנעים גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד, ששר ושימח את הקהל החשוב.

ישבתי שם בקהל באחת השורות הגבוהות יותר, יחד עם אחי הגדול. שעה-שעתיים אל תוך הערב, כשמרדכי החל לשיר את השיר "עננו" בליווי תזמורת המנגנים, אחי דחף לי פתאום מרפק ואמר לי: "אתה רואה? ככה שרים!". שנים רבות עברו מאז שהוא ואני גדלנו בילדותנו על מרדכי בן דוד, ולשמוע אותו כאן על הבמה, שר בסגנונו האהוב כל-כך, מלא הרגש, היה עבורנו חוויתי במיוחד.

ימים ספורים לאחר מכן שוחחתי במקרה עם המלחין החסידי יוסי גרין. אמרתי לו באותה שיחה, שמרדכי בן דוד הוא בין הזמרים היחידים שכשהוא בשיריו שר את מילות התפילה - אני מאמין לו. יש היום יותר מידי זמרים, שהקשר בינם לבין המילים עליהן הם שרים, מקרי בהחלט. חלקם לא שנו, לא למדו, ואם יש לחן כלשהו שהוא יותר "טראנסי" ויותר מקפיץ - מה טוב, ולמי בכלל אכפת הקשר שבין המילים למנגינה. אבל מרדכי בן דוד הוא שונה. מכל תו ותו בשירתו, אתה שומע איך הוא שר באמת. איך הוא בוכה בשיר "ברוגז רחם תזכור", ואיך הוא שמח בשיר "כיצד מרקדין". זה משהו שאי-אפשר כמובן להעביר עלי-דף. מי ששומע, מבין.

והנה, אחרי כמה וכמה שנות יובש, מוציא מרדכי בן דוד אלבום חדש, וזו בהחלט הזדמנות מעולה לדבר אתו, ולנסות לסכם יובל שנות יצירה.

סיפורה של צעקה
נפגשנו השבוע בסביון, בביתו המרווח של חתנו, מאיר גורביץ, לראיון "בנעלי בית".

אני יודע שכבר שאלו אותך את השאלה הזאת פעם, פעמיים ושלוש בשבועות האחרונים, מאז יצא האלבום החדש שלך "צעקה". אבל אי-אפשר לפתוח ראיון איתך בלי לשאול את השאלה הזאת: לפני 5-6 שנים הודעת על פרישה מהוצאת אלבומים חדשים, והנה לפני שלושה שבועות יצא אלבום חדש שלך. בגמרא שואלים: מעיקרא מאי קסבר והשתא מאי קסבר?

"הפרישה עליה הכרזתי הייתה אמיתית. כשהוצאתי את האלבום הקודם, 'כיסופים', זה היה בעידן של הצריבות וההורדות, ואז אמרתי שאחרי כל העמל הזה לא בא לי שוב את כל העבודה הזאת והחלטתי שאחרי הוצאת 30 אלבומים - די, מספיק. אבל תוך זמן קצר, כמעט כל אדם שפגשתי אמר לי: נו, מתי הדיסק הבא? מתי יוצא הדיסק החדש? כל מי שפגשתי ברחוב אמר: נו? עד שנמאס לי ואמרתי: בסדר, אנסה שוב. וכך, בקיץ לפני שלוש שנים התחלתי להקליט עם יואלי דיקמן, והקלטנו יחד 12 שירים. אחרי שסיימנו את כל הפרויקט, עם הקלטת כל השירה והמקהלות וכו', אהבתי מאוד את הביצוע של המקהלות שהקלטנו אך היה חסר לי את הצבע של מקהלת שירה מניו יורק. לכן הזמנתי את דיקמן להגיע אליי לניו יורק. הוא הגיע לשבוע, ויחד אתו הוספנו למקהלות שכבר הוקלטו את הקולות של 'שירה', וזה אכן היה מדהים. אלא מה? באמצע הקלטת השיר האחרון - הדיסק קשיח עליו הקלטנו פשוט 'הלך פייפן'. כל החומר נעלם, עוד טרם הספקנו לעשות גיבוי. למדנו מזה לקח לא להקליט יותר על דיסק קשיח קטן. אחרי שבוע שלם של הקלטות, יואלי חזר לארץ, ולקח כמה שבועות עד שהוא מצא חברה שאמרה שיש סיכוי גדול שהם יצליחו לשחזר את החומר, אך זה תהליך שייקח המון זמן, אפילו חצי שנה, כי החומר יורד לאט לאט.

"במקביל, בו בזמן שהקלטתי עם יואלי, הבן שלי יידל ורדיגר לא ידע בדיוק שאני באמצע הקלטות, ובבר המצווה של בנו הוא הגיש לי הפתעה שהכין לי במשך חודשים ארוכים: הוא הקליט לי 18 שירים, שלקח מכל מיני מלחינים ומעבדים, כך שהיה חסר רק את השירה והמקהלה. אגב, השיר 'מזמור לדוד אבי', הוא אחד מהשירים האלה, וגם השיר 'אשרי האיש' שהלחין ועיבד יחד עם ברוך שלום בלסובסקי. אני עדיין המתנתי לאיחוי של הדיסק קשיח ועליו השירים של דיקמן, אבל בחודשי ההמתנה הארוכים שעברו, כבר התחלתי לאבד את הסבלנות. השחזור הזה הלך הרבה מאד כסף, ומהחברה עוד אמרו לנו שעד סוף התהליך, חצי שנה כאמור, לא נוכל לדעת האם השחזור הצליח... בינתיים התחלתי לקבל שירים מהצמד המוזיקלי אלי קליין ואיצי ברי, שירים שמאד אהבתי והתחברתי אליהם. איתם, בכל פעם שקיבלתי שיר וביקשתי שיקליטו לי סקיצה עם עיבוד, למחרת בבוקר כבר חיכתה לי במייל הסקיצה המעובדת... למשל, את השיר 'כל הנשמה' שפותח את האלבום, שהקב"ה נתן לי לפני שנה בערך, נתתי בתחילה למונה רוזנבלום לעבד, כי חשבתי שהשיר מאד מתאים לו, אבל הוא אדם מאד עסוק לבד מזה שהוא כמעט כל היום בכולל. וכך, אחרי חודש החלטתי שאני לא מחכה יותר ושלחתי את השיר לאלי קליין, ולמחרת בבוקר כבר הייתה לי סקיצה, ויצא מוצלח מאד. אז הקלטתי איתם עוד 15 שירים בערך. ואחרי כל זה השחזור לבסוף הצליח, והיה לי ביד גם את כל השירים עם דיקמן".

18 מיידל, 12 מדיקמן ועוד 15 מקליין וברי, הגענו כבר ל-45 שירים... ובחזרה רגע ל"הפתעה" של יידל, איך דבר כזה עבר מתחת לאף שלך? הוא הקליט 18 שירים בלי שידעת?
"ממש כך. הוא עבד עם מונה רוזנבלום, אהרן רזאל ויצר כל מיני חומרים שלא הכרתי. היה שם גם שיר מסוים שהלחין ר' יענק'ל תלמוד. השירים שלו הם הרי בלי מילים, מארשים, וואלסים ויצירות, ויש שיר אחד שלו שבמקור הוא בלי מילים, שאני כבר שנים רבות שר אצלי בבית על 'כל מקדש'. יידל הלך והקליט את השיר הזה בעיבוד מדהים של מונה. זה אמנם לא התאים לאלבום הזה שיצא כעת, אבל אני מקווה שייצא בקרוב, בבוא העת. זו יצירה מדהימה שמונה נהנה לעבד, הוא הרי גדל בשטיבל של גור ברמת גן. זה שיר מיוחד מאד".

אם רצית כבר להוציא אלבום, למה לא פשוט להקליט שירה ל-10 שירים מתוך ה-18 שירים המוכנים שיידל הכין לך ופשוט להוציא מיד, במקום להמתין כל כך הרבה זמן? ההפתעה הזו הרי הגיעה אליך כבר לפני כשלוש שנים.
"הקב"ה רצה אחרת".

טוב, אולי גם רצית שיהיו בדיסק לחנים שלך, ושם לא היו לך לחנים.
"הם אכן לא כללו שירים שלי, אבל כך הקב"ה ניהל את העניינים. בסוף ליקטנו לאלבום שירים מפה ומשם. בשעת מעשה אני הכי התחברתי לשירים של אלי קליין, אבל יידל עבד כל כך קשה והביא חומר מעולה, שהייתי חייב להכניס גם חומר שלו, וכך נכנסו 'אשרי האיש' ו'מזמור לדוד אבי'. האחרון הוא לחן של יצחק פוקס, למילים ביידיש על סיפור חייו של אבי ע"ה. הוא הלחין את המנגינה, ויידל, אחרי ששמע את הלחן, רצה להקדיש את השיר לזכרו של אבא".



לאלבום הזה הקלטת בסך הכל כ-45 שירים. השמועה אומרת שלכל דיסק שאתה מוציא בו 10 שירים, אתה מקליט בפועל 14-15 שירים מתוכם אתה בוחר עשרה. אם אנחנו הולכים אחור לכל עשרות האלבומים שלך ומשקללים את כל השירים שהותרת "בחוץ", יוצא שיש לך ב"כספת" עשרות שירים מוכנים לגמרי שלא הוצאת מעולם.
"זה אכן נכון שלהרבה מהאלבומים שיצאו הקלטתי עוד שניים-שלושה שירים שלא נכנסו מסיבות שונות. ובאמת יש לי כל מיני שירים מוכנים וגם שירים שעוד לא מוכנים. לדוגמא, השיר 'הבל הבלים' שנועל את האלבום החדש, הולחן מלכתחילה על מילים אחרות, 'ארבע מידות באדם', וכבר הקלטתי אותו כך, אבל ברגע האחרון לא התחברתי למילים, חשבתי שהמילים לא כ"כ מתאימות ללחן, אז השארנו אותו בצד, ואחר כך שיניתי את המילים, והקלטתי רק את השירה והמקהלות מחדש".

אבל יש לך כל מיני שירים "בצד" שנשארו, למשל, מתקופת "משיח משיח"?
"מ'משיח' אני לא חושב שיש. כששמתי שירים בצד, חשבתי שאלו שבחרתי יותר טובים, ולכן אותם שמתי בצד. אבל בהחלט יש כאלה מוכנים ומעובדים שממתינים ב'כספת', אם כי אני לא יודע אם אי פעם הם ייצאו".

אגב, בזמנו כבר הוצאת אלבום כפול. אז אם היו לך כעת כל כך הרבה שירים, למה לא עשית זאת גם עכשיו?
"מה, שהמעתיקים יעתיקו כפול?... אם הייתי מקבל שקל על כל אחד שמספר לי ששלחו לו את הדיסק בחינם במייל וכדו', הייתי עשיר גדול".

עשית גם צעד מעניין כעת, פתחת חשבון בנק עבור אנשים שקיבלו את הדיסק מבלי לשלם ורוצים להעביר תשלום.
"נכון, וזה מדהים. אנשים מכניסים לשם כסף כל הזמן. אני כל הזמן מקבל אי-מיילים מאנשים שקיבלו את הדיסק בצורה לא חוקית, ושואלים איך יכולים לשלם על הדיסק שקיבלו. מכאן אני מוסר תודה מיוחדת לכל הבחורים והאנשים ההגונים שהתקשרו וחיפשו איך לשלם עבור הדיסק שקיבלו בכל מיני קבוצות 'וואטספ' למיניהן או בדרכים אחרות לא כשרות, ושילמו. אשריכם, מי כעמך ישראל!".

השיר "הנה ימים באים", בעיבוד של דיקמן, הוא אחד מהשירים ששחזרתם?
"כן. בזמנו ישבתי כאן עם יואלי על כל תו וצליל והקלטנו וזה נשאר תקוע כאמור במשך חצי שנה עד ששוחזר. לגבי השיר הזה, הוא כמעט ולא נכנס לאלבום מחוסר מקום, ויידל, המפיק של הדיסק  התעקש ואמר שהשיר הזה חייב להיכנס, ואכן הוא באמת שיר מדהים שהלחין המלחין המוכשר יצחק פוקס (אגב הוא הלחין גם את 'מנוחה ושמחה' ששרים בכל בתי ישראל בזמירות שבת וגם את השיר 'עננו' שיידל שר). זה שיר למבינים, אין ספק. הוא דרמטי מאד, ממש כמו פס קול לסרט. ודווקא את השיר 'יעלה', השיר הכי קליט שכולם מיד קלטו, יידל לא אהב בכלל ולא רצה לשים באלבום, ונלחמתי עליו כי ידעתי שזה מה שהקהל צריך, פשט'ס, שיר קומזיץ".

אם כבר מדברים על הדיסק, "צעקה" הוא שיר מעודכן עם קצב עכשווי, אבל לא הבנתי בדיוק את המסר שלו. המילים הן: "דע שיכולים לצעוק בקול דממה דקה, צעקה כ"כ גדולה ואיש לא ישמע". ולכן מה? מה זה אומר? זה כאילו שהמילים נחתכות באמצע.
"גם יידל כששמע את זה, שאל: מה זו הצעקה הזאת? מה אתה צועק?... אבל אלו מילים של רבי נחמן מברסלב, שאומר שאדם יכול לצעוק לקב"ה בצעקה כ"כ גדולה אפילו בלי קול, כשרק המח והלב צועקים - והקב"ה שומע. כלומר, לא צריך לצעוק כדי שישמעו אותך. הברסלבר'ס אוהבים לצעוק, אבל אדרבה, רבי נחמן אומר הפוך, אפשר לצעוק לקב"ה בלב והקב"ה שומע. ההסבר הזה כתוב על הדיסק".

נכון. כשקוראים את ההסבר שמופיע באלבום מבינים את המסר. אבל אדם ששומע רק את השיר, לא בטוח שמבין את המשמעות שלו.
"שיקנה את האלבום... מדובר בתורה שלמה של רבי נחמן, ואלי קליין, המלחין, הוציא ממש רק כמה מילים ממנה. מיד כששמעתי את השיר הזה ששלח לי, אמרתי: וואו, זה שונה לגמרי ויש כאן עמקות. רבי נחמן הוא מאד עמוק, וגם הלחן שונה לגמרי ועכשווי. קליין עשה כאן הרבה דברים שהם ממש חידושים. יש כמה שירים שהקלטתי אתו שלא נכנסו בדיסק הזה, כגון 'בראש השנה' ו'הגלה נא' ועוד, שאני בטוח שיהיו להיטים גדולים כשייצאו".

בין דורות וסגנונות
אחרי שחלקנו יחד אתו כבוד לאלבום החדש, הפנינו מבט גם קצת אל העבר. מרדכי נשען אחורה על הכיסא, ונהנה לצלול איתנו עשרות שנים אחורה.



ציינת לאחרונה 50 שנות שירה. מה ההבדל בין מ.ב.ד. שלפני 20 ו-30 שנה, למ.ב.ד. של היום?
"אתה תגיד..."

אני שואל מבחינה מקצועית.
"כמובן שיש שינוי. קודם כל, אם הייתי מוציא כעת דיסק בסגנון כמו 'הנני', אז את זה הרי שמענו כבר. בכלל, בטבע שלי אני אוהב חידושים, אפילו כשאני מקליט שיר, בכל קטע בו אני שר אותו באופן שונה, כי זה עניין של התחדשות. לעתים אומרים לי כל מיני אנשים שאני פוגש: אנחנו אוהבים את הדיסקים הישנים שלך. אז התחלתי לשאול כל אחד: מה אתה אוהב? איזה דיסק ישן? וכל אחד אמר תשובה אחרת, אחד 'משיח' ואחר 'הנני', ואז הבנתי שכל אחד רוצה לא את הדיסק הישן עם השירים ההם, אלא מבקש לחזור לנוסטלגיה שלו שהשירים האלה משדרים לו, לתקופה בה היה בן 18 בישיבה והקשיב לשירים האלה והוא מתגעגע לתקופה ההיא. אך מה לעשות שאי אפשר לחזור לזמן, רק לשירים אפשר לחזור. מה שטמון בדבריהם הוא שהם רוצים לחזור לתקופה הטובה שלהם עצמם".

אשאל כך: אם היה מגיע אליך בתקופת האלבום "משיח" או לפני כן, שיר כמו "כבשה אחת" שמופיע באלבום החדש, היית מקליט אותו?
"לא. אבל דברים השתנו מאז, ואני אישית מאד אוהב שינויים. אז, בתקופה ההיא, זה לא התאים. אבל ככלל, תשמע את השירים בדיסק החדש, אני לא חושב שאפשר להגדיר אותם כ'מוזיקה של היום', הגם שיש שם את 'כבשה אחת' ו'אשרי האיש', שהם קצת חדשניים יותר בעיבוד. ב'אשרי האיש', למשל, הדבר היחיד שהוא מסונכרן כביכול עם דורנו הוא לא השיר עצמו אלא רק הפתיח והעיבוד, דברים קצת חדשניים ו'משוגעים' יותר".

בשנים האחרונות פורח מרדכי בן דוד דווקא בישראל, כשהוא חוזר עשרות שנים אחורה וחורש יחד עם תזמורת "המנגנים" את כל הארץ כולה בעשרות אירועי "קומזיצים" בהשתתפות ערה של בני הישיבות ששרים יחד אתו. "אני מאמין", הוא אומר, "שהשיר 'יעלה' שבדיסק הזה שאשיר אותו בעז"ה בכל האירועים הקרובים, יתפוס מאד בקומזיצים האלה, ואתו גם 'הנני רופא לך'".

את 'הנני רופא לך', יוסי גרין הלחין בצוותא איתך לכבוד ר' אוריה שטיין ז"ל הבלתי נשכח, כשעוד היה בחיים.
"נכון. את אוריה ז"ל הכרתי שנים רבות, עוד מהקומזיץ הראשון שהקלטנו וצילמנו מול הר הבית, שם ישב בשורה הראשונה. הוא היה מוזיקלי מאד".

חודשים ספורים לפני שנפטר, סיפרנו למרדכי, לקחנו אתו לאחר אחד מימי הטיפולים הקשים שעבר לקומזיץ מוזיקלי, שם שרו את השירים העדכניים האחרונים. הוא היה אז כבר בלי שתי עיניים ל"ע. ואחרי ששר ושמח במשך שלוש שעות, בדרך חזור הוא התחיל לזמזם את אחד השירים הישנים שלך, ואמר: באירוע היום לא שמענו את הדברים האלה... ואז ביקש "לדבר קצת מָרְדְכֵי", וכך שרנו ו"דיברנו מרדכי" עד 3 לפנות בוקר.
"מאד אהבתי אותו. הכרתי אותו דרך המוזיקה, עוד הרבה לפני שחלה. ולאחר שחלה הוא היה מגיע אליי ושרנו. באחד הטיפולים הוא הגיע לניו יורק ושהה אצל משפחת וולפסון, ועשינו לו במוצ"ש שמח יחד עם דדי. כששמעתי שהוציאו לו את העין השנייה, זה היה בתקופה של סוכות והייתי פה בארץ, והלכנו אני ואשתי לבקר אותו בבית החולים תל השומר. אני זוכר שיצאתי משם ממש גמור. חזרתי לניו יורק ואמרתי ליוסי גרין, שגם הכיר אותו: חייבים להלחין שיר מיוחד בשבילו. ערב אחד הוא בא אליי לאולפן, ואני הבאתי נביא ופתחתי ו-בום, זה נפתח בדיוק במילים האלה של 'הנני רופא לך', ואז יצא השיר המדהים הזה.
"יוסי גרין מוכשר ברמות. בדיסק הזה יש שני שירים שלו, 'ואנפהא' ו'הנני רופא לך'. יש לנו חיבור של שנים. הוא מאד מוכשר".

והוא גם שכן שלך, שגר כמה בתים לידך. אני מניח שתהליך העבודה שלך אתו הוא לא כמו עם עוד מלחין ששולח לך שיר במייל. אתה הרי יושב אתו ברוב ההלחנות שהוא מלחין לך. איך עובד התהליך הזה? אתה מתווה לו את הדרך ללחן? עוזר לו?
"כן. אנחנו עובדים ביחד על השירים, ואני מנווט אותו לפי איך שאני מרגיש את השיר".

תעשה לנו רגע סדר מה היה עם השיר הזה, 'הנני רופא לך'. הוא "הודלף" בגירסתו הקודמת, ואז הלכת והקלטת אותו מחדש.
"בתחילה הקלטתי את השיר הזה עם עמי כהן, הוא עשה לו עיבוד מדהים, עיבוד שבסוף נשאר ממנו חלק מסוים שנכנס לאלבום. אבל לבסוף שינינו אותו באלבום שיצא. קרו פה שני דברים: ראשית, שייע מנדלוביץ (מי שהיה המפיק של 'האסק') שאנחנו ממש כמו אחים שנים רבות, אמר לי לפני שהתחיל כל הסיפור של ההדלפה שלדעתו העיבוד צריך להיות יותר אקוסטי. אז צלצלתי לעמי ואמרתי לו שאני רוצה לנסות סקיצה של עיבוד יותר אקוסטי לשיר הזה. הוא שלח לי סקיצה כזו, אבל לא התחברתי כל כך לרעיון החדש. ביקשתי גם מאלי קליין שיעשה משהו באותו כיוון, וגם לא אהבתי את התוצאה והחלטתי להשאיר את זה כמו שהיה. באחד הערבים הקלטתי בארץ את המקהלה לשיר הזה עם מוישי רוט, בעיבוד הישן. באותו ערב הלכתי משם ישר לבית של אבא של חבר שלי שהיה חולה אז, לשמח אותו. באמצע השירה, אחד מהחבר'ה שהיו שם ביקש שאשאיל לו לרגע את הטלפון, לעשות שיחה, ומסתבר שהוא חיטט בטלפון, מצא את השיר ושלח אותו לעצמו או למישהו לאחר. ובאותו לילה השיר כבר נפוץ אצל כולם. כשהתחילו כל מיני אנשים לשלוח לי את השיר, הבנתי מה קרה, וכך נודע לי מי המדליף".

ולמה החלטת לבסוף להקליט אותו מחדש עם עיבוד אחר?
"אמרתי: אם כבר קרה מה שקרה, אני חייב לעשות משהו אחר. גם אצל אברהם פריד זה קרה בשיר 'ידעתי' שהודלף, אבל אצלו דלף שיר שהיה כבר כמעט מוכן ואילו אצלי זה היה עוד לפני שירה, בלי מיקס ובלי כלום. אפילו את השירה שינינו בגירסה שבדיסק. זו גישה אחרת, כי כל האופי של העיבוד הוא שונה".

הזכרת את כהן וקליין. בדיסק הזה הבאת מלחינים ומעבדים צעירים אחרי ששנים רבות עבדת עם ותיקי המוזיקאים במוזיקה החסידית.
"התחלתי את זה כבר לפני כמה אלבומים, כאשר עשיתי אלבום שלם, 'אפשר לתקן', עם אלי לאופר. אני זוכר שידידי, השדרן הענק מנחם טוקר, צלצל אליי אז ואמר לי: מה קרה לך? אתה נותן לילד לעבד לך אלבום שלם? אמרתי לו: אחרי שתשמע את האלבום הגמור, נראה מה תגיד. וזה באמת היה אלבום מדהים, היה לו צבע אחר. אלי לאופר הוא גאון מוזיקלי, הוא היה אצלי בבית פעמיים עשרה ימים, והוא ממש מעיין המתגבר. 'נשפכו' ממנו דברים מדהימים. אחד השירים של אלי שלדעתי קצת התפספס, הוא 'וחוסה נא', שיר מדהים שלא נתפס משום מה. יש לנו גם עוד לחן משותף, שיר רגש על המילים 'ובטובך הגדול' שהלחנו לפני כ-15 שנה, שיר מדהים שיכול להיות שנוציא אותו מתי שהוא".

תחילת הדרך: "מינוס 1"

מרדכי, מהם המקורות המוזיקליים שלך? מאיפה אתה ינקת את המוזיקה בצעירותך?
"מאבא. אבא היה חסיד גור עוד מהבית, ובתור ילד שר במקהלה של ר' יענק'ל תלמוד בפולין. בגור הוא היה מלחין שירים חדשים לכל חג וראש השנה, בלי מילים: 'זכרנו שחרית', 'זכרנו מוסף', 'היה עם פיפיות', 'אין קצבה', 'ויאתיו', 'קדיש' וכו', ואלה החומרים שהכרתי, יצירות מורכבות וארוכות. הרב מנחם אירנשטיין, שהוא המנצח על המקהלה היום, היה מלחין בכל שנה את הקדיש, וגם אבי ע"ה הלחין שנה אחת את אחת היצירות. שולחן שבת אצלנו, היה מורכב משירי גור, והאמת היא שגם לא היו הרבה דברים אחרים אז. ר' בנציון שנקר ז"ל רק התחיל באותה תקופה.



"אבא ז"ל היה חזן כל השנים, מאז שהגיע לאמריקה, בשנת 1950. מיד אחרי המלחמה, אחרי שהתחתן עם אמא ע"ה, הוא רצה להגר לאמריקה, וכשהגיע לקונסוליה אמרו לו: אתה דוד ורדיגר? לא ייתכן, הוא כבר נסע! הסתבר שמישהו גנב את השם שלו ונסע בדרכון מזויף. אז הוא נשאר 'תקוע' בצרפת כמה שנים. ב-1950 הוא הגיע לניו יורק, ומיד קיבל משרה בבית כנסת גדול בלואר איסט סייד במנהטן, היכן שגרו היהודים באותה תקופה והיכן שגרנו אנחנו. אחרי זה הוא קיבל משרה בבית כנסת גדול בוויליאמסבורג, בסמוך לבית רבי יואל'יש מסאטמר זצ"ל. בהמשך הוא עבר לבית כנסת באיסט פלטבוש, שם הרב היה הרב יעקב יהודה הכט ע"ה, שהיה הדובר באנגלית של הרבי מלובביץ' זצ"ל, והיה מתרגם את תורותיו ברדיו. הוא היה צעיר אמריקני וחבד"ניק עם כל המרץ, ואמר לאבא: פה באמריקה אם אתה רוצה להיות משהו - אתה חייב להקליט! ואז אבא הוציא את האלבום הראשון שלו בחזנות, 'שמע ישראל'. אחרי זה הוא החליט לעשות תקליט חסידי, ושם הקליט את 'לא תבושי' המפורסם, וכך עוד שירים של ר' יענק'ל תלמוד שהיו בלי מילים והוא לקח חלקים מהם והתאים להם מילים. למשל, 'אני מאמין' הידוע של אבא הוא למעשה פאל אחד משיר ארוך של תלמוד. זה נתן לו חשיפה גדולה".

דווקא אצלך כמעט ולא שמענו חזנות כל השנים, אם בכלל.
"זה נכון, אבל אני מאד אוהב חזנות. גדלנו על חזנות. בבית היו תקליטים של יוסל'ה רוזנבלט ושל פינצ'יק, קוסוביצקי ועוד. יוסל'ה היה חידוש גדול. הוא היה מלחין עצום וגם הקול שלו והרגש שלו היו משהו מיוחד מאד".

איך היה נראה שולחן שבת אצלכם?
"אנחנו ארבעה אחים: ישראל הגדול, אחרי זה אני, חיים מתחתיי ומנדי, שגם ידוע כזמר ומוציא לאור של אלבומים, היה ה'בייבי'. כולנו שרנו זמירות, זה היה חלק מסעודת השבת, ואבא ניהל את השולחן. שרנו בעיקר שירים של יענק'ל תלמוד".

ובאיזה שלב הבנת שגם אתה רוצה להמשיך בכיוון של אביך?
"אני לא הבנתי אף פעם שאני רוצה להמשיך בכיוון הזה... וברצינות, מתוך 4 אחים אני הייתי תמיד הביישן ולא רציתי לשיר בשום פנים ואופן. אגב, יש לי נכד אחד, הבן של יידל, בן 16, שגם לא פותח את הפה בשום פנים ואופן. כל האחים שלו שרים זמירות לשבת, והוא לא פותח את הפה. אולי טמון בתוכו משהו גדול. אבל ליידל יש בן אחר, חיים אליעזר, הבן הגדול, ששר מאד יפה. הוא שר איתי פעם יחד עם יידל בהופעה בקאנטרי את השיר 'שמע בני', והיה מאד יפה.

"אבל נחזור רגע למה ששאלת: גיסי, אח של אשתי, החזן ארי קליין שהיה בשעתו חזן מפורסם (הוא היה החזן בבית הכנסת 'פארק איסט' במנהטן, לפני הלפגוט), הוא אדם מאד דומיננטי. בתור בחור צעיר הייתי אתו פעם בחתונה, והוא ממש סחב אותי בכח למיקרופון שאשיר אתו... יחד, היינו יושבים ומלחינים לעתים אצלו על הפסנתר, הייתי חסיד גדול שלו. אני ניגנתי קצת והוא שר, והתחלנו לקשקש. אלא שבזמנו הוא עבר למונטריאול, כשקיבל שם משרה, והתחלתי מאז לשבת ולהלחין בעצמי על הפסנתר בבית. יום אחד אבא מגיע ושומע אותי שר. הוא שאל: מה זה השיר הזה? אמרתי לו: סתם, שיר שלי. ניגנתי שוב ושוב, ואז הוא אמר לי: יש לך שירים טובים, למה לא תקליט משהו? אמרתי לו: שאני אקליט? לא בא בחשבון בכלל. אבל הוא דחף ודחף עד שאמרתי: נו, באולפן זה בסדר. אין שם אנשים חוץ ממני והטכנאי. ואז הקלטתי את האלבום הראשון שלי שאני מכנה 'מינוס אחד', 'מרדכי בן דוד ורדיגר שר ניגונים חסידיים'".

למה "מינוס 1"?
"הוא לא היה מספיק טוב. למזלי, כבר כמעט ואי אפשר להשיג את זה שנים רבות".

"עוצו עצה" בעמנואל
אתה, שלא כזמרים אחרים, הקלטת כל השנים רגעים מאד אישיים שלך על האלבומים שהוצאת. זה קורה באלבום החדש שלך עם השיר "מזמור לדוד אבי", לזכרו של אביך, זה קרה עם השיר "מן המיצר" שהלחנת כשאמך הייתה חולה ושרת בזעקה בהופעה באותם ימים (שיר שיידל מחדש), ובעוד רבים. זה משהו שזמרים אחרים במוזיקה החסידית לא עושים.
"כנראה שאין להם מה להגיד"...

ובכל זאת? את השיר "מזמור לדוד" גם מי שלא מבין יידיש מבין לגמרי. אתה שר בו את שפת הנשמה.
"אני שר מה שאני מרגיש ואין סיבה לא להוציא את זה לרבים. את 'מן המיצר' הלחנתי כשאמי שהתה בבית החולים, בימים האחרונים לחייה. חזרתי ערב אחד הביתה מבית החולים וזה פשוט יצא, שיר מהלב הקרוע. כשהיא נפטרה, הלחנתי שיר נוסף, 'Memories', וקיבלתי עליו תגובות מהמון אנשים שאיבדו אבא או אמא, שהם כ"כ מתחברים לשיר הזה. אגב, באותו אלבום, 'ממוריז', שהקלטתי עם מונה לפני 35 שנה, הקלטתי שיר נוסף באנגלית שבשעתו הרגשתי ברגע האחרון שהוא לא מתאים לאותו אלבום, וכעת, הבן שלי יידל כל הזמן אומר לי שאני חייב להוציא את זה. העיבוד ההוא היה מדהים וגאוני, וייתכן שאוציא אותו מתי שהוא ממש כמו שהוא הוקלט אז, לפני 35 שנה, רק עם שירה חדשה. אם זה יקרה, זה יהיה מעניין. הרבה פנו אליי לאחרונה שאוציא שוב אלבום עם שירים באנגלית, וזה יוכל להתאים לו".



הוצאת הרבה מאד אלבומים במהלך השנים. יש איזשהו שיר במהלך השנים שהרגשת שהקהל לא הבין מספיק, שהרגשת שהוא יכל להצליח יותר?
"אז הזכרתי כבר קודם את 'וחוסה נא'. ויש עוד שיר שלדעתי היה צריך לרוץ ולא נכנס מספיק, 'ויינתן לעם לב חדש', שיר קומזיצי אדיר שמשום מה לא נכנס. אבל הגמרא אומרת שאפילו ספר תורה שבהיכל צריך מזל, אז שיר בודאי".

בוא נשאל הפוך: איזה שיר הפתיע אותך שהצליח, אחרי שלא כ"כ האמנת בו?
"קשה להגיד, אבל אני יכול לספר שלמשל את השיר 'Someday', הקלטתי באלבום שהוא בכלל לא שלי. היה אז אלבום שיצא בשם 'JEP', שהמפיקים שלו באו אליי ואמרו לי שהם מוציאים אלבום שההכנסות הולכות נטו למען חינוך יהודי ושזה עניין של מצווה, ושאלו אם אני רוצה להצטרף. הסכמתי, וביקשתי לשמוע את השיר. שמעתי אותו ואמרתי: זה אמנם לא רע, אבל לא משהו מיוחד. זה לחן שהלחינה אישה בשם דינה סטורץ'. היא אחיינית של ר' יום טוב עהרליך ז"ל, אז מסתבר שיש שם גנים. וההצלחה המופלאה של השיר הזה, שלא חשבתי שהוא עד כדי כך מיוחד - אבל למעשה מבקשים אותו כמעט בכל הופעה, מדהימה אותי עד היום".

בתקופה ההיא עבדת הרבה עם המעבד ישראל לאם, שעשה לך דברים מדהימים.
"הוא באמת אדם מוכשר מאד שעשה דברים מדהימים, הוא עיבד את האלבומים 'הנני', 'האלבום הכפול' ועוד. האלבום הכפול היה אלבום מאד מוצלח שמאד אהבו. ישראל הוא גם אדם מאד מסודר ורגוע. רואים את זה באופי של כתיבת העיבודים שלו. כשהוא נכנס לאולפן הכל מסודר ועומד על מכונו. הוא יודע בדיוק כמה זמן תיקח לו ההקלטה. הוא משהו מיוחד".

מה היה הלחן הראשון שלך? הרי כמו שסיפרת, בעצם היית מלחין הרבה לפני שנהיית זמר.
"נכון. אני חושב שהלחן הראשון היה שיר שנכנס באלבום 'מינוס 1', בשם 'אני מאמין'. האמת שאני כבר לא זוכר אותו, אבל הוא הראשון שהלחנתי. אבל בוא נדלג, לא רוצה לדבר על האלבום הזה"...

אוקיי. יש איזשהו שיר ש"החמצת" במהלך הקריירה? שהציעו לך ולא לקחת, ולבסוף נהיה להיט?
"היו שמועות שאת השיר 'תניא' הציע לי יוסי גרין לפני שהציע לאבריימ'ל פריד, אבל אני לא זוכר דבר כזה. ייתכן שהייתי לוקח אותו אם היה מוצע לי באמת. אבל אני לא חומד שירים של אחרים. אני עצמי הלחנתי מספר פעמים מועטות לזמרים אחרים, וסביב אחד מהשירים יש אנקדוטה מעניינת: מונה רוזנבלום עבד בזמנו על אלבום לזמר שלמה כהן, ואמר לי: אם לא קשה לך, תלחין לנו איזה שיר. ישבתי אז באולפן והלחנתי משהו ושלחתי את הקלטת לארץ, למונה, ושכחתי מזה לגמרי. זמן מה אחר כך, כשהקלטתי את האלבום 'מאמינים', היו כל מיני שירים שרציתי שמונה יעשה לי בהם את המקהלות, וביניהם היה שיר אחד בלי מילים שיידל שחיטט בכל מיני קלטות שלי מצא, והקלטתי אותו עם עיבוד, מקהלות והכל, על המילים 'אל תירא'. שלחתי את השיר המוכן למונה שיעשה לו עיבוד קולי. והנה, ביום שישי מונה מתקשר ואומר לי: אתה זוכר אולי את השיר שנתת לשלמה כהן? אמרתי לו: לא, שלחתי לך ושכחתי ממנו. הוא שאל: ואם אשמיע לך את ההקלטה, אתה תזכור? אמרתי לו: יכול להיות, תנסה. ואז הוא שר לי את השיר הזה - השיר שכעת הקלטתי מחדש לאלבום שלי, שכעת התברר שמדובר אותו שיר... כנראה שישבתי לילה אחד באולפן ונזכרתי במנגינה הזו, אבל לא זכרתי היכן היא ומה עשיתי איתה והקלטתי אותה לעצמי, ויידל מצא את זה וזה מצא חן בעיניו, ומכאן הגיעה ההקלטה המלאה עם העיבוד וכו'. מה נעשה כעת? אמרתי למונה: זה אכן אותו שיר וכבר הקלטתי, אבל אני מוותר עליו לשלמה כהן, כמו שהבטחתי. אמנם כבר שילמתי שעות אולפן ונגנים, אבל מבחינתי הוא לא שלי. במוצ"ש, יום לאחר מכן, עשיתי הבדלה, ואחרי הבדלה אני קם - ופתאום נופלת לי מנגינה חדשה, הפזמון של 'אנחנו מאמינים בני מאמינים'. שרתי אותו כמה פעמים ופתאום נפלו לי גם המילים, ובתוך כמה דקות הגיע גם החלק הראשון של השיר. אחרי זה קלטתי: אתה ויתרת על שיר, והנה הקב"ה נתן לך משהו יותר טוב".

היו באמת שני שירים שלך שהצליחו גם בציבור הלא דתי, והם "משיח" ו"מאמינים", שהם ממש שירי המנון. אחריהם כבר לא הקלטת משהו בסגנון הזה, והלכת על הכיוון היותר חסידי.
"קודם כל: מה סוד ההצלחה של השירים האלה? אני מאמין שזה המסר. כל יהודי, אפילו רחוק מהדת, ששומע שצועקים 'משיח משיח' נכנס לו משהו ללב וכך גם עם 'מאמינים'. אז למה לא עשיתי עוד שירים כאלה אחר כך? נו, מחכה שייצא כזה"...

איך באמת עובד אצלך תהליך ההלחנה? הרי לפחות חמישים אחוז מהשירים שלך הם לחנים שלך (ומרדכי מתקן: אולי אפילו יותר מ-50 אחוז).
"בדרך כלל", הוא אומר, "אני יושב להלחין על מילים שתופסות אותי. אבל הרבה פעמים הקב"ה פשוט 'זורק' לי את זה במח, ככה. כך למשל כעת עם השיר מהאלבום החדש 'בואי בשלום'. יידל חיתן לאחרונה בת, וכמה ימים לפני החתונה חשבתי שצריך להלחין איזשהו שיר לחתונה. ישבתי אז על פסנתר וניסיתי, אבל לא הלך. אז הלכתי לישון, ופתאום בדרך למיטה נפל אליי כל השיר. הקב"ה נתן לי אותו ב'בום'. אלי קליין עשה לו גם עיבוד מדהים".



מה השיא המקצועי שלך עד היום מבחינתך? אירוע גדול שלא תשכח? אני אישית לא אשכח אירוע ענק של שירי שבת ושירים חסידיים שעשית יחד עם פריד, דדי גראוכר ויוסי גרין בפארק הירקון. היה שם קהל עצום, נדמה לי שיותר ממאה אלף איש.
"אני זוכר היטב את האירוע הזה, שארגן מוטי זיסר ע"ה בשנת תשנ"ו. אבל אחד האירועים שלא אשכח, היה אירוע הנחת אבן הפינה בעמנואל, שהיה מעמד עצום. אז שרתי לראשונה את השיר 'עוצו עצה ותופר', שבהמשך שיניתי לו את המילים ל'עוד ישמע'. זה היה מעמד היסטורי בהשתתפות המונים. מונה הסתובב אליי באמצע ההופעה ושאל: 'אתה מאמין למה שאתה רואה פה?' זה היה בחול המועד סוכות, וכולם היו בבגדי שבת. זה היה מעמד מיוחד ומרגש מאד".

מה החלום הכמוס שעוד לא הצלחת להגשים?
"אין לי חלום כזה. אני פשוט זורם לפי מה שהקב"ה שולח. אם יש לי חלום, זה לשיר בביאת המשיח. אנחנו אמנם לא לווים, אבל אנחנו צאצאים של הט"ז שהיה לוי. וגם כתוב בספרים שלעתיד לבוא לאו דווקא לווים ישירו בבית המקדש".

חיזוק בכפור הרוסי
האלבום הקודם שהוצאת, היה "כיסופים", שרובו הורכב משירים וניגונים עתיקים. איך היו התגובות עליו?
"זה פתח דלתות חדשות לגמרי. הציבור הסופר-חסידי קנה את זה בהמוניו, והגיב בחום. הוא הצליח יותר מדיסק רגיל. 'מנוחה ושמחה' שהקלטתי שם, נכנס לכל כך הרבה בתים כשיר שמושר בכל שבת. כל הדיסק ההוא בנוי על פשטות, אבל על שירים טובים. החסידים באמריקה עוצרים אותי כל הזמן ברחוב: נו, מתי אתה עושה עוד 'כיסופים'? והאמת היא שיש לי מספיק חומר לעוד כמה אלבומים כאלה".

מה באמת יהיה הפרויקט הבא שלך?
"אני עוד לא חושב על זה. יש כל מיני רעיונות שאנשים נותנים לי, אבל נראה. הקב"ה הוא הבוס".

כעת הוא מתכונן לאירועי הקיץ המתוכננים בארץ. אבל זכרו של אירוע בו השתתף בחנוכה האחרון, לא עוזב אותו, קומזיץ בו הופיע ל-10,000 איש בהיכל הארנה בירושלים. "זה היה משהו מטורף. אתה שומע 10,000 בחורים שרים, וזה משהו מדהים". בכלל, הוא אומר, כל הווי האירועים שלו השתנה בשנים האחרונות, כשהוא מנסה לשלב כמה שיותר שירים באירועים בהם הוא שר. "יש הרבה חומר ואנשים רוצים לשמוע הכל, אז אנחנו עושים הרבה מחרוזות עם הרבה שירים מכל הזמנים. סיבה נוספת לריבוי השירים בכל אירוע, היא שאנחנו חיים בדור של הפרעות קשב וריכוז. אתה מתחיל לשיר שיר וכבר אומרים לך, 'זהו, נקסט, לשיר הבא'. פעם, בחתונות היו שרים כל שיר במשך 20 דקות, ואילו היום שרים שיר פעם אחת וכבר צריכים לעבור לשיר הבא. כמו כן, בסגנון הקומזיצים האלה, שמפיק בהצלחה שלום וגשל, ההשתתפות של הקהל, נותנת גם לזמר השראה. אתה מרגיש מחובר לקהל וזה משהו אחר לגמרי".

בגיליון סוכות האחרון של "קו עיתונות", סיפרנו לו, ראיינו כאן את שלושת השותפים מלבדו למסע לרוסיה עם נפילת מסך הברזל, הגרי"ד גרוסמן, מונה רוזנבלום ומיכאל גיטלין - ילד רוסי שחזר בתשובה בעקבות הביקור הזה. בן דוד שהה בזמן הריאיון ההוא בארה"ב, אבל כעת הוא נזכר במסע הזה: "זה היה בזמן שעבדנו על האלבום 'משיח', והרב גרוסמן קרא לנו להצטרף אליו ולהופיע עם שירי חיזוק ברוסיה. זה היה בתקופה של שלושת השבועות ושאלתי את הרב איך מותר לשיר בימים האלה שם. הוא שלח לשאול את מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שהשיב: אם זה לחזק כאלה יהודים - ודאי, זו מצווה.

"ברוסיה אין לילה בקיץ. זה נקרא 'לילה לבן'. אני זוכר שיצאנו אז מהופעה ב-1 בלילה, ואני רואה אור בחוץ... באותו לילה הרב גרוסמן ביקש לבקר איתנו בבית הכלא שבו שהה בזמנו בעל התניא. והילד הזה, מיכאל גיטלין, סחב אותנו לשם וטיפל בנו. זה היה ניצוץ מדהים של ילד יהודי שמתקרב מתוך החשיכה. כאמור, הייתי אז באמצע העבודה עם מונה רוזנבלום על האלבום 'משיח'. היו לי כמה שירים נפלאים של יוסי גרין, אבל הרגשתי שעדיין חסר לי איזה שיר 'בומבה' אחד. אמרתי למונה: אני רוצה לשבת איתך קצת. ידעתי שיש לו כושר הלחנה, הוא הרי הלחין את 'ריבונו של עולם' שנים רבות לפני. באתי לאולפן שלו ברחוב ירושלים ברמת גן, ואמרתי לו: דבר ראשון בוא נוציא את הטלפון מהתקע, צריך שקט (וזה עוד היה הרבה לפני עידן הסלולרי...). ואז, בעבודה המשותפת, הגיע השיר 'משיח'. אמרתי למונה: היות ויש לנו כעת את השיר הזה, שאני מרגיש שיהיה הלהיט הבא, ויש לי גם חומר מיוסי גרין, אני רוצה לעשות איתך כעת אלבום שלם - למרות שהיה לי כיוון אחר בראש עד עתה, אבל בתנאי אחד: שכל יום בעבודה על האלבום אנחנו ניתן צדקה ונלמד יחד עשר דקות. וכך זה היה. ואז, אחרי המסע המשותף ברוסיה, ואחרי הלימוד בחברותא, לאחר שעזבתי מונה הרגיש שחסר לו את החיבור הזה ללימוד. אמרתי לו: תחפש חברותא. אז הוא ניגש לרב שלו ושאל אם הוא יכול ללמוד איתו כל יום, והרב אמר: כן, בשמחה. ומאז הוא התחזק והפך את כל הבית".

אם הזכרת את מונה, בעיבוד שלו באלבום החדש ל'מזמור לדוד אבי' אתה שומע אדם שהוא בעל ניסיון של עשרות שנים. זה עיבוד שפשוט משרת את השיר.
"לכל אחד יש את הסגנון שלו ולמונה, אין ספק, יש ניסיון עצום. כשאני ניגש לבחור עיבודים, אני שומע את הלחנים שיש ושולח את הלחנים למעבדים שונים, לכל מעבד לפי מה שנדמה לי שהלחן מתאים עבורו".



"אוי, רב'ה"
אחד הדברים המהותיים בחייו של מרדכי בן דוד, הוא הקשר החזק שהיה לו עם הרבי מריבניץ זצ"ל, שנודע כפועל ישועות מפורסם, אליו היה צמוד תקופה ארוכה, עד פטירתו בגיל 106, בשנת תשנ"ו.

כמה שנים היית לצידו של הריבניצע'ר?
"חמש שנים, אבל ממש יום-יום. הייתי המשב"ק שלו. הוא היה עובד ה', צדיק, פועל ישועות, תלמיד של הרבי משטפנשט זצ"ל, שגם הוא היה פועל ישועות מדהים. הרבי התייתם כבר בגיל שנתיים ותקופה קצרה לאחר שהתייתם, אמו עמדה להתחתן בשנית. בעלה לעתיד אמר לה: אני מוכן להתחתן, אבל אין לי כסף להחזיק את הילדים, אז אם את רוצה שנחיה ביחד, זה צריך להיות בלי הילדים. הם היו חסידי שטפנשט שגם לו - בדומה לריבנצע'ר - לא היו ילדים, אז אמו נתנה ילד אחד, את הרבי זצ"ל, לרבי משטפנשט ואת הילד השני למשפחה אחרת, וכך הרבי גדל אצל השטנפנשטע'ר כמו בן. העבודת ה' שלו הייתה משהו שלא רואים. הוא היה עושה בכל לילה תיקון חצות בשק ואפר, יושב על הרצפה ובוכה בכיות נוראות במשך שעות.

"אנשים עמדו בתור לילות שלמים כדי לזכות לקבל ממנו ברכה. אני זוכר איך שפעם הגיעו אליו זוג אמריקאי עם ילדה בת חצי שנה שנולדה עיוורת ל"ע. הם היו בביה"ח הכי טוב לעיניים בבוסטון, שם אמרו להם שאין מה לעשות, הילדה לא תראה. והם שמעו שיש רב גדול בעל מופת, והגיעו. הם דיברו רק אנגלית, אז אני תרגמתי את דבריהם. הם סיפרו לרבי את כל הסיפור שלהם, והרבי כל הזמן הסתכל על הילדה הקטנה. אחרי שסיימתי לתרגם הוא אמר ביידיש: אה, שטויות, היא רואה! שאלו אותי ההורים מה הוא אמר. אמרתי: אני אגיד לכם מה אמר, אבל אל תשאלו שאלות, תגידו אמן ותצאו. אחרי תקופה ישבתי בבורו פארק ברכב, ואשה אחת דפקה על החלון ושאלה: אתה זוכר אותי? השבתי בשלילה. היא אמרה: אני האימא של הפעוטה העיוורת שבאה לרבי. שאלתי: נו, ומה שלומה? והיא סיפרה שמאותו יום, הילדה פשוט התחילה לראות. כאלה סיפורים היו אצלו יום יום".

איך בכלל הגעת אליו?
"גיסי, ארי קליין, שר פעם באיזו חופה בה הרבי היה מסדר קידושין, ממש בתקופה כשהגיע מרוסיה. אחרי החופה הוא ניגש לבקש ברכה, והרבי אמר שנהנה מהשירה שלו ובירך אותו שיזכה לשיר בביהמ"ק. גיסי מאד התחבר אליו מאז, וכשפגש אותי תקופה קצרה לאחר מכן אמר לי: אתה חייב לפגוש את היהודי הזה, וסחב אותי לשם במוצ"ש, וישבנו שם עד 7 בבוקר. הייתי מהופנט. היה לי אז חבר שהיה זקוק לישועה, וסחבתי אותו לשם במוצ"ש הבא, והרבי אמר לו: תסתובב פה ותהיה לך ישועה. כמה ימים לאחר מכן הרבי הבטיח לו: אתה תצא מזה, וכך היה. וכך התחלתי להתפלל שם יום-יום, בתחילה הייתי רק בן בית, התחברתי למשמשים של הרבי, ואחרי תקופה הם התחתנו וכבר לא היה מי שישמש אותו, בו בזמן שאני הייתי כבר מאד מקורב לרבי. הייתי אז בערך בן 22, נשוי צעיר. הוא היה גר אז בבורו פארק, ואז התחלתי לשמש אותו. אחרי זה הייתי אתו בפלורידה במשך חורף שלם וגם בלוס אנג'לס במשך כמה חודשים. שהיתי במחיצתו כ"כ הרבה זמן, עד שפעם אחת אשתי נכנסה אליו ואמרה שממש קשה לה. אז אמר לה הרבי: 'אני מבקש ממך, תשאירי אותו אצלי ואני מבטיח לך שלא יחסר לך אף פעם בחיים'".

ובמקביל אתה גם שרת בכל אותה תקופה. איך זה היה בשביל אלו שהגיעו לרבי, לראות שהזמר שאתמול הם היו בהופעה שלו, היום פותח את הדלת ומכניס אותם לרבי?
"אני הייתי אצל הרבי אז יומם ולילה. זה היה אז העיקר, וכל השאר טפל".

אם דיברנו קודם על שירים שמתארים את הרגעים האישיים שלך, קשה לא להיזכר בשיר שהקלטת לזכרו זמן קצר לאחר פטירתו, "ניגון הרבי" ("אוי, רב'ה").
"התנועה המרכזית של השיר הזה, לקוחה מניגון שהרבי היה שר תמיד, משהו שכנראה לקח משטפנשט או מרוז'ין. את המילים לשיר כתבה רעייתו הרבנית, אשתו השנייה, שנפטרה לפני כשנתיים, שאשתי אגב שידכה ביניהם. הם התארסו אצלנו בבית. ואת הלחן עצמו של השיר, מונה ואני הלחנו יחד. כיביתי (אז) את האורות באולפן כשהקלטתי את זה, ואני זוכר שבאמצע השירה פשוט נקרעתי ולא הצלחתי להמשיך. לקח זמן עד שנרגעתי".



מה לפי דעתך האלבום הכי טוב שלך?
"אני לא יודע. אבל אני יכול לומר שאני מאוד מחובר לאלבום 'אהבתי תפילתי', כי אלו שירים שהלחנתי אז, כשהכרתי את הרבי. השיר ק-ה ריבון נמצא שם, שיר שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אהב לשיר אצלו בשולחן שבת. והיה שם גם את 'אודך'. שירים בלתי נשכחים".

סופה ובית כנסת
עוד אירוע משמעותי מאד עבור בן דוד, אירע לפני מספר שנים, עת סופת "סנדי" הגיע לבקר בניו יורק, והביאה איתה חורבן והרס גדול, כאשר הרסה אינספור בתים וגרמה לנזקים עצומים. שכונת סיגייט בברוקלין, מקום מגוריו, ששוכנת ממש על נהר ההדסון, הייתה אחד המקומות היהודיים שהכי ניזוקו אז. "הייתי מאד מעורב בשיקום של האזור", הוא מספר כעת. "באותו ערב בו הגיעה הסופה לניו יורק, הזהירו ברדיו שכל אלה שגרים על הים יעזבו את הבתים, כי זו סכנה. בסופה הקודמת שהייתה לפני כן, 'איירין', לא יצאתי מהבית ולא קרה שום דבר וגם כעת תכננתי להישאר בבית. אך בכל זאת צלצלתי למו"ר הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א לבקש ברכה. הוא אמר לי: אם זה המצב, ומזהירים שייתכן שתהיה סכנה, אסור לך להישאר שם, ייתכן שזו סכנת חיים. ואכן, כשראיתי שהמים מתחילים לעלות, עברנו לאחי הגדול שגר בבורו פארק. למחרת בצהרים חזרתי הביתה, והייתי פשוט בהלם. אפילו לא מהבית שלי, אלא מכל האזור: היה שם ממש חורבן עולם. בכל זאת החלטתי לא לעזוב את הבית, למרות שלא היה עוד חשמל, מים וחימום. פשוט כלום. כל המרתפים אצלנו בבית, שבאחד מהם שכן האולפן שלי, פשוט נחרבו. דווקא עם האולפן היה לי סיעתא דישמיא, מאחר ואת המחשב ואת המיקרופון העליתי למעלה הביתה, ואת הדיסק קשיח הנחתי על ארון גבוה וכמעט הכל ב"ה ניצל. המים הגיעו עד ממש מתחת לכל הסרטים הישנים שעליהם הקלטנו את האלבומים הישנים, והכל נשאר. אבל שאר המרתף היה מלא במים ובוץ והמון דיסקים ושאר ציוד האולפן פשוט נחרב. לקח כמעט שבועיים עד שהצלחתי להוציא את המים מהבייסמנט.

"העזרה שאנשים הגישו לנו אז, הייתה פשוט עזרה משמים. ביום השני שאחרי הסופה עמדתי ליד הבית עם משאבות להוציא את המים. עבר שם אז רכב עם שני אנשי עסקים צעירים שהכירו אותי והתעניינו: מה קורה? אז לקחתי אותם עם הרכב לבית לידי שממש נחרב כולו. הם שאלו: נו, ומה עושים כדי להחזיר את האנשים לבתים? זה היה אמצע החורף והיה קר מאד. אמרתי להם: תשמעו, אנשים לא יחזרו בלי חימום וחשמל, איך אפשר לחזור כך? אפילו לא ידענו עוד כמה זה יעלה לתקן את התשתיות. אז התיישבנו והתחלנו לעשות חשבון, וראינו שלשחזר את כל מערכת המים והחשמל באזור יעלה כמיליון דולר, לכל 300 הבתים של החרדים שגרים שם (גרות שם גם משפחות גויות). הם חזרו למחרת ואמרו: אנחנו בפנים, נעזור לכם. הם עצמם נתנו סכום גדול של כסף, וגייסו עוד מאנשים עשירים, ושכרו בעצמם את אנשי המקצוע, כל אחד בתחום שלו, וישבו שם ולא עזבו את המקום עד שהכל חזר לתלו. אני עצמי נסעתי אז למונטריאול ומקומות נוספים עם הרב של הקהילה הרב מייזליש שליט"א, וקיימנו כמה ערבי שירה כגיוס כספים למען תושבי סיגייט שאיבדו את ביתם.

"והאמת שעבורי אישית הסנדי הייתה ברכה. היכן ששכן הבייסמנט, יש לי שם היום בית כנסת, ואת האולפן הזזתי לצד השני".

מה קרה שהחלטת להקים בית כנסת?
"אבא שלי ע"ה היה נוהג לבוא מבורו פארק אלינו לשבתות. הוא הרי היה אלמן והגיע אלינו הרבה. שבת אחת הוא חזר מהתפילה ואמר לי: אין לי כבר כח ללכת לבית הכנסת, תנסה להקים מניין אצלך. ואצלנו בבית יש 2 דירות, ואת הבייסמנט. בדירה למטה גר פעם חתני מאיר גורביץ עם משפחתו, אבל אחרי שעזב כבר לא השכרתי את הדירה, ואבא כשהגיע אלינו - שהה שם, ובסלון הדירה הזו התחלנו את המניין, שב"ה הצליח. אחרי סופת סנדי, הבן שלי יידל שגר גם ברחוב שלנו, עבר לגור בדירה למטה עם ילדיו אבל אמר לי: אבא, המניין חייב להמשיך, אל תוותר עליו. אז החלטתי: עכשיו הרי משפצים את הבייסמנט, זה הזמן להקים שם את בית הכנסת בצורה מסודרת, שיפעל בקביעות בשבתות וחגים. וכך יש שם כיום בית כנסת מהודר, שיידל אגב עיצב, ובו 40 מקומות והוא ב"ה מלא תמיד. אנשים רבים רוצים לבוא ולהצטרף, אבל פשוט אין מקום. היום קוראים לו 'בית תפילה לדוד', על שם אבא.

"אבא ע"ה מאד הקפיד שלא ידברו בתפילה, והמנהג הזה אכן נשמר. הייתה תקופה שהוא גר במונרו, ליד סאטמר והתפלל בבית הכנסת הגדול של האדמו"ר רבי אהרן מסאטמר. באחת השבתות הוא עבר אחרי התפילה להגיד גוט שאבעס לרבי, ואז, בסגנון הפולני שהיה לו, שאל את הרבי: איך הרבי נותן שידברו כאן באמצע התפילה? אמר לו הרבי: מה אני יכול לעשות? אבל אצלנו בבית הכנסת באמת מקפידים מאוד שלא ידברו בתפילה".

ואתה ניגש שם כחזן?
"כמעט ולא. רק בראש השנה ויום הכיפורים אני ניגש בקביעות, בנוסח החסידי המקובל עם קצת קטעים מאבא ומהרבי מריבניץ זצ"ל".

תשלב השנה את "יעלה", השיר באלבום החדש למילות תפילת ליל יום כיפור?
"יכול מאד להיות".

היום, תופעת העלונים התורניים היוצאים מידי שבת מתרחבת ומתרחבת, ולא רבים יודעים שגם מרדכי בן דוד מוציא מידי שבוע עלון כזה, בשם "פנינים לשבת קודש".
מתי החלטת להוציא את העלון הזה?

"אני מוציא אותו כבר כ-3 שנים. אני מדפיס אותו לבית הכנסת שלנו, ושולח במייל לכל מיני אנשים שביקשו. אלו פנינים שאני מוצא בכל מיני מקומות". ובן דוד יוצא רגע מהחדר, ומביא לנו את העלון האחרון שהוציא, עליו כתוב למעלה, לעילוי נשמת אביו, ר' דוד ורדיגר ז"ל.


העלון מורכב בעיקרו מליקוטים. למה אתה לא מכניס דברים ששמעת בעצמך מהריבניצע'ר או שחידשת?
"קודם כל, הרבי לא היה אומר דברי תורה, כי גם הרבי שלו לא נהג לומר. ואני עצמי גם לא מחדש, רק שירים... בעלון אני מלקט דברים שנוגעים בי, שאני מאמין שיכולים לעניין גם אחרים. ידידי אבריימ'ל פריד למשל, מקבל ממני את העלון בכל שבוע ותמיד מספר לי איך הוא נהנה. אבל אם כבר שאלת על הרבי מריבניץ, אספר לך סקופ".

וכעת מ.ב.ד. שוב רץ בהתלהבות נערית החוצה מהחדר, וחוזר אחרי דקה עם מחשב נייד, מקיש כמה הקשות על המקלדת ומספר:
"אני באמצע כתיבת ספר בעברית על הריבניצ'ער, בשם 'בצל הצדיק'. התחלתי לכתוב אותו כבר לפני 3-4 שנים ויש לי חומרים מיוחדים. זה עוד לא מעובד, אבל אני מקווה לסיים את הספר בקרוב. בשביל זה אני צריך לקחת פסק זמן, להתנתק, כמו שעשה בזמנו הרב רפאל הלפרין זצ"ל כשכתב את ספריו".

הוא נותן לי לדפדף מעט בין רשימותיו. הספר מלא בסיפורים שראה או ששמע מכלי ראשון, עדויות מרבנים ששמע במשך השנים ועוד חומר רב ערך שמעולם לא פורסם. יש למה לחכות.

לחן הסיום
הזכרנו הרבה את אביך. יש חומרים של אבא שלך שהקלטתם ועוד לא יצאו? כי דואטים ביניכם, בסך הכל אין הרבה.
"לא חושב".

למה אתה אוהב באופן אישי להאזין? אתה מעודכן במה שיוצא היום?
"אין לי מושג מה קורה בשוק. אני לא שומע מוזיקה, לא רוצה להיות מושפע מאף אחד. אני כמעט ולא מופיע בחתונות אז גם אין לי צורך להכיר את החומר, וכשאני כן שר בחתונות אני שר חומרים שלי. אני לא מכיר חומרים אחרים. יש לי ב"ה מעל 30 דיסקים, זה מספיק חומר"...

אבל איזה שיר בכל זאת שמעת לאחרונה ותפס אותך?
"השיר של אבריימ'ל פריד, 'ידעתי ידעתי'. ברגע ששמעתי אותו אמרתי: זה להיט".

כשאתה מקבל לחן במייל מאיזה אדם לא ידוע, אתה מאזין לו?
"בכל יום ויום. ועדיין לא שמעתי משהו שידבר אליי. האחרונים ששלחו לי משהו וזה נגע בי, היו אלי קליין ושותפו איצי ברי. למה שהם שולחים אני מאזין ביתר הקשבה, כי אני יודע שיש להם חומר טוב. יש הרבה ששולחים לי שירים, כי החברים שלהם אומרים 'תשמע, זה מתאים בדיוק למרדכי בן דוד', בזמן שמדובר בלחן שלא מתחיל ולא נגמר... גם אלי קליין, כשקיבלתי ממנו לחן, לא ידעתי מי זה. שמעתי את זה כמו שאני שומע כל שיר שמגיע, ואמרתי: יש פה משהו".

לסיום, באותו אירוע שהזכרת קודם שנערך בחנוכה בארנה, הייתה לך איזו פליטת פה כשאמרת על הנשיא אובמה, בסוף כהונתו, "הכושי הולך הביתה", ועוררת סערה קטנה בכלי תקשורת כלליים בארה"ב. אתה מתחרט על הביטוי הזה?
"לא! הוא היה שונא ישראל, זה היה ידוע. הוא היה מוסלמי, כולם יודעים ששמו האמצעי הוא חוסיין. האמת היא שרציתי להגיד באירוע 'חוסיין הולך הביתה', אבל בשעת מעשה שמו ברח לי מהראש ואמרתי 'הכושי'. כושי הכוונה מארץ כוש, זה הכל. אני אמנם לא מעורב בפוליטיקה, אבל האם בגלל שאני זמר אסור לי להביע את דעתי? כל אחד מביע את דעתו, אלא שאתם עושים את זה במקווה ואני עושה את זה על הבמה. טראמפ, שהצבעתי לו, הוא אמנם אדם לא צפוי, אבל הוא בטח לא שונא ישראל. אני חושב שבינתיים הוא בסדר גמור, רק שלא יסתבך. אני מקווה שלא יעשה שטויות".

משחק אסוציאציות
ביקשנו ממרדכי בן דוד, להגדיר לנו במילים קצרות כמה מאושיות המוזיקה החסידית לדורותיה.

מונה רוזנבלום.
"גאון מוזיקלי ואיש מיוחד".

משה לאופר.
"גאון בפשטות".

אברהם פריד.
"זמר מעולה, משובח, וחסיד".
מה באמת עם אלבום משותף שלכם?
"אתה לא ראשון ששואל, ואני מקווה שבעז"ה זה עוד יהיה".

אוקיי, נמשיך: ר' שלמה קרליבך.
"היה מוביל דרך. פתח דרך חדשה במוזיקה החסידית. הקלילות והפשוטות שלו השפיעה. העובדה שעד היום שרים את שיריו, היא הסימן הכי טוב. שירים שנשארים לדורי דורות".

הרב הלל פלאי.
"השירים ששמעתי ממנו היו מאד מוצלחים, אבל לאחרונה לא שמעתי ממנו כל כך הרבה שירים".
 
יעקב שוואקי.
"זמר מעולה".

יוסי גרין.
"מלחין מספר 1. הביא לנו המון שירים טובים".

אלי קליין.
"החידוש של הדור הצעיר"

יידל.
"המבין, הדייקן והפרפקציוניסט הכי גדול. אני חייב לציין שיידל השקיע המון שעות וכוחות באלבום הנוכחי יחד עם ידידו יוסי טיברג שהביא לאלבום את הברק המיוחד שלו". 

ליפא שמעלצר.
"גאון בכתיבה וגאון בכלל, ואני מקווה שהוא יחזור לדברים הקודמים המוצלחים שלו. הוא אחד מבעלי הכישרונות הכי גדולים שיש בתחום שלנו. בחתונה של הנכדה שלי הוא שר, ועשה גם את המצווה טאנץ. הוא עשה דברים גאוניים מהשרוול. גם מבחינה קולית הוא עשה פיתוח קול ופשוט השתפר לאין ערוך. הייתי המום כששמעתי אותו בחתונה של נכדתי לאחרונה. לא האמנתי. אנחנו מתגעגעים לחומר חדש ממנו, בסגנון האלבומים הראשונים שלו".

באדיבות קו עיתונות - חנני בלייך

 

  תגיות: מרדכי בן דוד - ראיון

92% אהבו
 
הסתר כל התגובות  

1. כתבה פצצה. ראיון מדהים. מרדכי במיטבו (ל"ת)

מוטי | ח' תמוז ה'תשע"ז
2. תגובה
חיכיתי המון שנים לכתבה כזאת ממלך המוסיקה החסידית.
יש בה את כל מה שרצית לדעת על ר' מרדכי.
יישר כוח
אבי | ט' תמוז ה'תשע"ז
3. ומה אתה אומר על ירמיה דמן? (ל"ת)

לוי | י"א תמוז ה'תשע"ז
4. mbd the king
great article good job
caim  | י"ב תמוז ה'תשע"ז

 
שלמה יהודה רכניץ בשיר חדש: 'מזמור לתודה'
במהלך שמחת בית השואבה בישיבת מיר, לימד ר' שלמה יהודה רכניץ שיר חדש בלחנו, 'מזמור לתודה', והסביר: שיר זה לא יבטל גם לעתיד לבוא''.
׳על הסלע הך׳: אברהם פריד בניגון חב״ד מתוך צמאה 4
בעיצומו של חג סוכות, בו נידונים על המים ״צמאה״ מגישים סינגל נוסף מתוך צמאה 4 ● ענק הזמר החסידי אברהם פריד שר ורוקד עם ''על הסלע הך'' - מתוך תפילת הגשם. כנסו להאזנה
מרדכי שפירא משיק היום את אלבומו ׳מחר׳
מרדכי שפירא משיק היום את אלבומו השני, ''מחר''. הוא נחשב לאומן צעיר ועסוק מאוד מעבר לים. הוא מופיע בכל ערב, אהוד מאוד על הצעירים והצעירות בארה''ב, ומחזיק במספר להיטים חזקים מהאלבום הראשון
אידיש נחת בלהיט חדש מבית תולדות אהרן
׳שמחת תורה׳: השיר המיוחד כעת בהפקה יוקרתית ומיוחדת בהשתתפות ילדי מקהלת 'אידיש נחת' מארה"ב בניצוחו של משה קרויס. אשתקד השיר זכה להשמעת בכורה באירוע סיום הש"ס המפורסם של חסידות
שיתוף פעולה של שלשה דורות בשיר אחד
לקראת הבר מצווה של בנימין אלבז - בנו בכורו של גד אלבז, יוצא לאור ״אבן מאסו הבונים״ סינגל מקפיץ בלחן של אלבז וססיליה מרגוליס יחד עם קליפ חדש ומושקע שצולם בירושלים ובניו יורק
איציק דדיה עם מחרוזת מקפיצה משיריו
איציק דדיה מכניס אתכם לאווירת חג הסוכות עם מחרוזת מקפיצה ממיטב להיטיו. 'רבי נחמן', 'ברוך ה', 'בתפילה' ועוד, חברו יחד בעיבוד חדש ואנרגטי של גרשון פריישטט לרצועה אחת שכולה שמחה פורצת גבולות
רולי דיקמן באלבום בכורה: ''כח הרצון''
לאחר למעלה מארבעה שנות השקעה והקלטה, סוף סוף רואה אור אלבום הבכורה של הזמר החסידי רולי דיקמן, כח הרצון, אותו הוא הפיק יחד עם אחיו המאסטרו יואלי דיקמן.